1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
הורד מ
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
אתר הסרטים הרשמי של YIFY:
YTS.MX

3
00:00:23,815 --> 00:00:26,523
מר צ'אנדוס היה גבר
שבילה יותר זמן עם הגנן שלו...

4
00:00:26,620 --> 00:00:28,827
מאשר עם אשתו.

5
00:00:28,925 --> 00:00:32,270
הם דנו בעצי שזיף...
מודעות בחילה.

6
00:00:34,369 --> 00:00:36,975
הוא נתן למשפחתו ולדייריו
לגרום לפחד מספטמבר...

7
00:00:37,075 --> 00:00:40,682
כִּי הִתְפַּלְּלוּ בְּשַׁזְפִים
עד שהקרביים שלהם רעמו כמו רעם...

8
00:00:40,783 --> 00:00:43,821
והצד האחורי שלהם כאב
משימוש יתר.

9
00:00:43,922 --> 00:00:45,833
הוא בנה את הקפלה בפובאנט...

10
00:00:45,926 --> 00:00:47,837
היכן יושב הספסל
הם מעץ שזיף...

11
00:00:47,930 --> 00:00:51,901
כך שלדיירים עדיין יש סיבה לכך
זוכרים את צ'אנדוס מבעד לחלק האחורי שלהם...

12
00:00:52,005 --> 00:00:54,485
בגלל השברים.

13
00:01:13,314 --> 00:01:16,591
לפני כמה שנים,
שני אדונים חזרו לאמסטרדם...

14
00:01:16,688 --> 00:01:19,669
אומר את זה אלהווינגהיי
היה בדיוק כמו בבית.

15
00:01:19,760 --> 00:01:23,469
היו כל כך הרבה מים,
כל כך הרבה בריכות נוי...

16
00:01:23,567 --> 00:01:26,776
כל כך הרבה תעלות,
כל כך הרבה כיורים ואגנים.

17
00:01:26,875 --> 00:01:29,321
הייתה אפילו משאבת רוח.

18
00:01:29,412 --> 00:01:31,688
מה שהם לא הבינו זה...

19
00:01:31,784 --> 00:01:36,130
אבי עשה את אדמתו
לתוך תבנית של מאגרים...

20
00:01:36,226 --> 00:01:39,469
כי הוא פחד מאש.

21
00:01:39,566 --> 00:01:42,046
היה אפילו חדר
מתחת למדרגות הקדמיות...

22
00:01:42,138 --> 00:01:44,709
שהכיל 200 דליים...

23
00:01:44,810 --> 00:01:47,256
כולם מלאים במים.

24
00:01:47,348 --> 00:01:50,659
אני יודע כי
בכל פעם שלקחו אותי קצר...

25
00:01:50,756 --> 00:01:53,430
האחים שלי ואני היינו
למהר לשם ולהשתמש בהם.

26
00:01:55,799 --> 00:02:00,270
הדליים האלה התמלאו
לפני שאמא שלי מתה.

27
00:02:00,374 --> 00:02:02,684
אני מצפה שהם עדיין יהיו שם...

28
00:02:02,780 --> 00:02:06,990
עם אותם מים של לפני 30 שנה,
אני לא צריך לתהות...

29
00:02:07,088 --> 00:02:10,194
מעורבב עם קצת מעצמי, כמובן.

30
00:02:10,294 --> 00:02:12,865
פעם עשיתי פיפי כמו סוס.

31
00:02:12,967 --> 00:02:15,709
אני עדיין עושה זאת.

32
00:02:39,052 --> 00:02:41,089
בסאות'המפטון,
יש בית שהערצתי...

33
00:02:41,189 --> 00:02:43,260
כי מהצד
זה נראה כל כך שטוח.

34
00:02:43,360 --> 00:02:45,271
זה מאבן פורטלנד לבנה...

35
00:02:45,364 --> 00:02:48,573
וביום מעונן, זה נראה כאילו
זה עשוי להיות מחובר לשמים.

36
00:02:48,670 --> 00:02:52,140
- במיוחד בערב.
- בעליו היא מיס אנטרים.

37
00:02:52,245 --> 00:02:54,156
היא גברת בלי בעל.

38
00:02:54,249 --> 00:02:57,594
מהצד, מיס אנטרים היא
גם גברת ללא משמעות.

39
00:02:57,689 --> 00:03:00,727
אולי בגלל זה, בניגוד לבית שלה,
הגברת לא קשורה.

40
00:03:00,829 --> 00:03:03,400
מה עם שטוחות אחת
ועוד אחד, מר נוויל...

41
00:03:03,500 --> 00:03:05,480
בתור צייר
וכשרטט-

42
00:03:05,571 --> 00:03:08,279
אתה יכול להשתעשע, נראה.

43
00:03:08,377 --> 00:03:11,358
במיוחד בערב, מהצד.

44
00:03:18,263 --> 00:03:21,904
אומרים שהדוק דה קורסי
הזמין את מכונאי המים שלו...

45
00:03:22,004 --> 00:03:24,382
לראשו של מפל משוכלל
הוא בנה...

46
00:03:24,476 --> 00:03:27,923
ושאל אותו אם יוכל לבנות
פלא כזה עבור כל אחד אחר.

47
00:03:28,016 --> 00:03:31,054
האיש, לאחר שהציע
מגוון תודות ונעימות...

48
00:03:31,156 --> 00:03:34,694
לבסוף הודה כי עם
חסות מספקת הוא כנראה יכול.

49
00:03:34,797 --> 00:03:38,438
הדוכס דה קורסי דחף אותו
בעדינות בקטנה של הגב...

50
00:03:38,537 --> 00:03:40,608
והאיש האומלל
צנח למוות מימי.

51
00:03:50,729 --> 00:03:54,905
עכשיו, מר נויס, יש לך
חתיכת רכילות מרשימה בשבילי?

52
00:03:55,004 --> 00:03:56,984
גברתי, אני כאן כדי להגשים
תפקיד של בדרן...

53
00:03:57,074 --> 00:03:59,850
אני בטוח שבמוקדם או במאוחר
אני יכול למצוא משהו בשבילך.

54
00:03:59,947 --> 00:04:04,089
אז אתה כאן בזכות - מאפיין
ששאר החברה לא חולקת...

55
00:04:04,189 --> 00:04:07,136
להיות כאן רק כדי להביע
אמון אחד בכסף של השני.

56
00:04:07,228 --> 00:04:10,801
גברתי, את אחת מהחברה.
- ההתנהגות המרושעת שלי -

57
00:04:10,902 --> 00:04:14,509
בחברת מר סימור
הייתה ההזמנה שלי.

58
00:04:14,609 --> 00:04:18,751
אני בהחלט לא מהחברה,
אלא חלק מרכושו.

59
00:04:18,851 --> 00:04:22,025
כי זה מה שהחברה
כאן כדי לדון ולהתענג...

60
00:04:22,124 --> 00:04:24,035
אתה צריך להיות מועדף.

61
00:04:24,128 --> 00:04:28,907
הייתי מעדיף אותך בעצמי למעלה
שתי פרטרות ונסיעה של עצי תפוז.

62
00:04:29,005 --> 00:04:32,282
אתה לא אקסטרווגנטי
במחמאות שלך, מר נויס.

63
00:04:32,378 --> 00:04:36,121
בינתיים אני לא עשיר מספיק בשביל זה
להציע לך יותר, אבל אני מתכוון להיות כל כך בקרוב.

64
00:04:36,219 --> 00:04:39,098
בחברה הנוכחית של 13
שבבעלותה נתח נאה מאנגליה...

65
00:04:39,192 --> 00:04:42,002
שתי פרטרס ודרייב
של עצי תפוז היא התחלה.

66
00:04:42,098 --> 00:04:45,477
ולהיות גברת של, אה,
אופנה איטלקית, גברתי...

67
00:04:45,571 --> 00:04:48,177
אתה תעריך
ערכם של תפוזים.

68
00:04:48,277 --> 00:04:51,622
הם מריחים כל כך מתוק.
הם כל כך ממריצים.

69
00:05:00,067 --> 00:05:03,810
אתה חושב שאביך ישאל
מר נוויל לצייר את הבית?

70
00:05:03,908 --> 00:05:07,822
למה לא לשפר את סיכוייו של מר נוויל,
ושלך, על ידי הזמנת מר נוויל בעצמך?

71
00:05:07,916 --> 00:05:12,990
הו, זה דמיוני מדי
תכסיס עבורי.

72
00:05:13,093 --> 00:05:15,733
אבא שלך ימצא את זה
נועז באופן לא אופייני.

73
00:05:15,832 --> 00:05:17,869
אז אתה יכול להפתיע אותו...

74
00:05:17,969 --> 00:05:20,506
ואולי להפתיע
גם מר נוויל.

75
00:05:20,607 --> 00:05:24,453
ואם זה מפחיד אותך, אמא,
נוכל להטיל את האשמה על מר נוויל.

76
00:05:24,549 --> 00:05:27,860
אני מחזיק את התענוג או הדכדוך
של איש רכוש...

77
00:05:27,956 --> 00:05:31,403
על ידי העמדת ביתו בצל
אור שמש.

78
00:05:31,496 --> 00:05:35,603
אפילו, אולי, יש לי קצת שליטה
על הקנאה...

79
00:05:35,705 --> 00:05:37,810
או שביעות רצון של בעל...

80
00:05:37,909 --> 00:05:42,756
על ידי הצגת אשתו, אדוני,
לבוש או פשט.

81
00:05:45,624 --> 00:05:47,535
שיש בו טבעת של חוצפה.

82
00:05:47,628 --> 00:05:50,802
היא יודעת שיש לי גינה.
איך זה שהיא לא יודעת שיש לי אישה?

83
00:05:50,902 --> 00:05:53,883
אולי בגלל שאתה מתגאה באחד
ולא השני...

84
00:05:53,975 --> 00:05:58,390
אבל אני חושד שתחושת צניעות היא
חוצפה כלפי גברת כמו גברת קלמנט.

85
00:05:58,483 --> 00:06:02,488
לאמא שלך יש תחושה של צניעות
מרחק חסר תקדים.

86
00:06:02,591 --> 00:06:05,538
למה היא לא יוצאת יותר?
היא מתעצבנת בצל.

87
00:06:05,631 --> 00:06:07,542
היא לא דואגת, אבא.

88
00:06:07,635 --> 00:06:11,515
או אם היא כן, אתה יודע היטב
הסיבה היא האדישות שלך.

89
00:06:11,609 --> 00:06:14,055
בית, גינה, סוס, אישה-

90
00:06:14,148 --> 00:06:16,059
- הסדר המועדף.
- שטויות.

91
00:06:16,152 --> 00:06:20,965
אני חרד, מר נוויל,
שתצייר את עזבונו של בעלי.

92
00:06:21,062 --> 00:06:23,133
למה זה, גברתי?

93
00:06:23,233 --> 00:06:26,703
בעלי הוא גבר גאה
מי שמח להיות קשור...

94
00:06:26,807 --> 00:06:29,754
עם כל לבנה וכל עץ
מהרכוש שלו...

95
00:06:29,847 --> 00:06:33,659
בכל רגע בחיי הערות שלו,
וללא ספק גם בחלומותיו...

96
00:06:33,754 --> 00:06:36,530
למרות שלא הייתי
מכיר היטב את חלומותיו מאז-

97
00:06:36,626 --> 00:06:40,506
גברתי, עם מערכת יחסים מצוינת כל כך
כפי שיש לבעלך עם רכושו...

98
00:06:40,601 --> 00:06:43,377
הוא בוודאי, שיש לו את הדבר האמיתי,
לא צריך עותק.

99
00:06:43,473 --> 00:06:46,420
אני לא לוקח טוב
לגברים צעירים שמתדרדרים.

100
00:06:46,513 --> 00:06:48,584
היוהרה שלהם בדרך כלל
גובר על יכולתם.

101
00:06:48,684 --> 00:06:53,155
למר נוויל יש כוחות מספיק,
מספיק כדי להקסים במקום שהוא לא יכול להרשים.

102
00:06:53,260 --> 00:06:56,241
והוא יכול להקסים ולהרשים
נשותיהם של גברים עשירים.

103
00:06:56,332 --> 00:06:59,973
זה לא כל כך נדיר,
מר סימור.

104
00:07:00,073 --> 00:07:02,075
אתה בא איתי
לסאות'המפטון מחר.

105
00:07:02,177 --> 00:07:05,852
אני אראה לך איך להרשים אישה
עם ציור טוב על.

106
00:07:05,952 --> 00:07:08,489
הרכוש של אבי, מר נוויל...

107
00:07:08,590 --> 00:07:10,763
הוא קצת יותר קדימה מאשר צנוע.

108
00:07:10,862 --> 00:07:13,866
ומאז ענוה בבנין
לא מנוגד לך...

109
00:07:13,968 --> 00:07:16,972
אולי אוכל לגבור עליך
לצייר את בית אבי?

110
00:07:17,074 --> 00:07:21,079
אה. אותה הצעה
מרבע אחר.

111
00:07:21,182 --> 00:07:23,423
מאמץ מרוכז באופן טבעי
מסקרן אותי...

112
00:07:23,520 --> 00:07:25,761
אבל אני מרגישה, גברתי,
דברים כפי שהם-

113
00:07:25,858 --> 00:07:31,501
אפשר להיות נועז? אני לא חושב שאתה
או שאמא שלך תוכל להרשות לעצמה את שירותיי.

114
00:07:35,277 --> 00:07:37,348
בוא לטייל אצל מר הרברט
גן מחר.

115
00:07:37,448 --> 00:07:40,088
גברתי, אני לא יכול לומר
שלא אהיה מרוצה...

116
00:07:40,187 --> 00:07:42,565
אבל אני חושש, למרות ההתמדה שלך...

117
00:07:42,658 --> 00:07:45,502
שיש לי עבודה לעשות
ומעבר לעונת התפוחים הקרובה...

118
00:07:45,597 --> 00:07:47,838
ויהיה בשירות
של לורד שרבורו...

119
00:07:47,936 --> 00:07:51,076
עד התפוחים של השנה הבאה
כולם היו שיכורים כסיידר.

120
00:07:55,718 --> 00:08:00,326
אמא שלך, גברתי, נלהבת מדי
להוריד את הבית הזה על הנייר.

121
00:08:00,427 --> 00:08:05,172
או אולי זה אתה שרוצה,
ואמא שלך היא רק הפונדקאית שלך.

122
00:08:05,270 --> 00:08:09,912
אני מודה, מר נוויל, להיות
מתחנן בשמה של אמי...

123
00:08:10,013 --> 00:08:13,051
אבל היא לא רוצה את זה לעצמה,
אלא עבור בעלה.

124
00:08:13,153 --> 00:08:16,657
התחינה אז
יש דרך ארוכה ומגוונת.

125
00:08:16,760 --> 00:08:18,671
אני מוחמא.

126
00:08:18,764 --> 00:08:21,938
אבל אולי לא מר הרברט עצמו
לעשות את ההזמנה שלו?

127
00:08:22,037 --> 00:08:26,144
מטרת התרגיל, מר נוויל,
זה להימנע מהדבר האחד הזה.

128
00:08:26,245 --> 00:08:30,819
אתה, מר נוויל, אמור להיות
הכלי לפיוס מלא תקווה.

129
00:08:30,922 --> 00:08:32,833
מר נוויל...

130
00:08:34,361 --> 00:08:37,342
איך אני יכול לשכנע אותך
להישאר איתנו ב-Compton Anstey?

131
00:08:37,434 --> 00:08:39,345
את לא יכולה, גברתי.

132
00:08:41,910 --> 00:08:46,017
אבל אפשר לקנות אותך, מר נוויל.
כמה זה יעלה?

133
00:08:48,423 --> 00:08:51,029
אבל אני חייב להודות, הסיבה העיקרית שלי היא עצלות.

134
00:08:51,129 --> 00:08:54,508
אני מעלה את המחיר שלי בפרופורציה
לציפייה שלי להנאה.

135
00:08:54,602 --> 00:08:57,640
אני לא מצפה
תענוג גדול כאן, גברתי.

136
00:09:09,431 --> 00:09:13,277
גברתי, אני אצא מוקדם מאוד
בבוקר לסאות'המפטון.

137
00:09:13,373 --> 00:09:15,683
באתי לקחת
החופש שלי ממך עכשיו.

138
00:09:17,447 --> 00:09:19,757
אין להזמין את החציר לחתוך.

139
00:09:19,853 --> 00:09:24,199
אל תעזוב את האחוזה,
ואל תשתה את הקלרט שלי.

140
00:09:24,295 --> 00:09:29,643
ואל תצפה לי לחזור עד שאהיה מוכן,
שלכל הפחות יהיה 14 יום.

141
00:09:29,739 --> 00:09:31,650
לילה טוב, גברתי.

142
00:09:35,617 --> 00:09:37,528
החלטתי...

143
00:09:37,621 --> 00:09:40,101
שזה הכי חשוב
שתישאר כאן...

144
00:09:40,193 --> 00:09:43,140
לעשות לי 12 ציורים
מהעיזבון של בעלי.

145
00:09:43,233 --> 00:09:46,976
בעלי אמור לנסוע לסאות'המפטון
למשך 12 ימים לפחות.

146
00:09:47,074 --> 00:09:49,953
האם זה יספיק לך?
ראשית, גברתי, את תובעת דרישה...

147
00:09:50,046 --> 00:09:52,652
זה אומר שלא דנו
ההצעה בכלל הערב.

148
00:09:52,752 --> 00:09:54,993
שנית, אתה מגדיל
הדרישה שלך עד 12 לפחות.

149
00:09:55,090 --> 00:09:57,001
שלישית, אתה מוסיף להצעה
מגבלת זמן.

150
00:09:57,094 --> 00:09:59,631
וגם, רביעית,
אתה מצפה ממני להתחיל מיד.

151
00:09:59,733 --> 00:10:04,443
ארבעה גורמים, מר נוויל, שכנעת
אנחנו נמצאים היטב במסגרת הכישרונות והיכולות שלך.

152
00:10:07,581 --> 00:10:09,492
התנאים שלך מופקעים.

153
00:10:13,326 --> 00:10:15,306
כך חייב להיות שלי.

154
00:10:27,755 --> 00:10:31,202
תנאי ההסכם,
מר נויס, הם:

155
00:10:31,295 --> 00:10:33,775
שירותיי בתור שרטט במשך 12 ימים...

156
00:10:33,867 --> 00:10:36,643
לייצור 12 שרטוטים...

157
00:10:36,740 --> 00:10:39,380
של האחוזה והגנים,
פארקים ומבנים מרוחקים...

158
00:10:39,478 --> 00:10:42,049
מרכושו של מר הרברט;

159
00:10:42,150 --> 00:10:45,723
האתרים לציורי I 2
להיבחר לפי שיקול דעתי...

160
00:10:47,127 --> 00:10:49,835
למרות שייעצתו על ידי גברת הרברט.

161
00:10:49,933 --> 00:10:54,382
בשביל זה, תומס, אני מוכן
לשלם שמונה פאונד לציור...

162
00:10:54,475 --> 00:11:00,084
אממ, לספק פנסיון מלא
עבור מר נוויל ומשרתו...

163
00:11:00,186 --> 00:11:02,598
וכן, אה-

164
00:11:02,692 --> 00:11:04,603
וגברתי?

165
00:11:06,565 --> 00:11:08,602
ולהסכים להיפגש
מר נוויל בפרטיות...

166
00:11:08,704 --> 00:11:11,844
ולהיענות לבקשותיו
לגבי ההנאה שלו איתי.

167
00:11:38,529 --> 00:11:43,342
תכנית לימודים לביצוע
מהציורים בקומפטון אנסטי.

168
00:11:43,439 --> 00:11:45,350
לציור מספר אחד...

169
00:11:45,443 --> 00:11:48,822
משעה 7:00 בבוקר
עד 9:00 בבוקר...

170
00:11:48,917 --> 00:11:50,828
כל החלק האחורי של הבית...

171
00:11:50,921 --> 00:11:54,869
מגוש האורווה לגן הכביסה,
יישמר נקי

172
00:12:10,660 --> 00:12:14,267
אף אדם לא ישתמש בראשית
שערי חצר יציבים באשר הם.

173
00:12:14,368 --> 00:12:16,314
ולא ישתמש אדם
האבדון האחורי.

174
00:12:16,405 --> 00:12:21,115
או להפריע לחלונות
או רהיטים של החלק האחורי של הבית.

175
00:12:34,742 --> 00:12:37,951
"A" הוא עבור משמש.

176
00:12:38,049 --> 00:12:40,359
"M" הוא עבור מרילה.

177
00:12:44,628 --> 00:12:46,938
"C" הוא עבור סיטרונה.

178
00:12:47,033 --> 00:12:48,944
סיטרונה.

179
00:12:49,037 --> 00:12:52,211
"A" הוא עבור אנאנס.

180
00:12:52,310 --> 00:12:55,314
- אנאנס,
- אנאנס,

181
00:12:55,416 --> 00:12:58,124
"P" הוא עבור אננס,

182
00:12:59,224 --> 00:13:01,670
לציור מספר שתיים...

183
00:13:01,763 --> 00:13:04,073
מ-9:00 בבוקר
עד 11:00..

184
00:13:04,167 --> 00:13:07,512
המדשאות התחתונות של הבית,
כולל הגן הרשמי...

185
00:13:07,607 --> 00:13:09,644
יישמר נקי

186
00:13:09,746 --> 00:13:12,659
אין חלון בחלק העליון
של הבית ייפתח...

187
00:13:12,752 --> 00:13:16,029
סגור או מופרע בדרך אחרת.

188
00:13:41,776 --> 00:13:43,687
מר נוויל שלך, שרה...

189
00:13:43,780 --> 00:13:46,454
יש את הכוח האלים
של ריקון הנוף,

190
00:13:46,552 --> 00:13:49,965
זה פלא שהציפורים עדיין שרות.

191
00:13:50,059 --> 00:13:54,030
אם הם יפסיקו, אני בספק אם מר נוויל
יעריך את ההבדל.

192
00:13:54,134 --> 00:13:58,105
היחס שלו לטבע
הוא חומרי למהדרין.

193
00:13:58,209 --> 00:14:03,591
תומס, למה מר נוויל
מתעניין בסדינים שלי?

194
00:14:03,687 --> 00:14:07,533
גברתי, הוא צריך
למשוך אותם רטובים מחוץ לכביסה

195
00:14:07,627 --> 00:14:10,403
רָטוֹב? למה הוא רוצה אותם רטובים?

196
00:14:10,500 --> 00:14:12,673
גברתי, אני לא יכול לענות לך על זה

197
00:14:12,772 --> 00:14:15,719
אולי יש לו זיכרונות פורד
של להיות תינוק

198
00:14:23,159 --> 00:14:25,230
לציור מספר שלוש...

199
00:14:25,329 --> 00:14:28,503
מ-11:00 בבוקר עד 1:00...

200
00:14:28,602 --> 00:14:32,140
הצד האחורי והצפוני של הבית
יישמר נקי

201
00:14:35,784 --> 00:14:39,061
השטח הזה שמשתמשים בו
כמקום לייבוש פשתן...

202
00:14:39,157 --> 00:14:41,763
יישאר כמבוקש
על סידור שנעשה...

203
00:14:41,863 --> 00:14:44,241
בין המנסח
והכובסת...

204
00:14:44,334 --> 00:14:46,245
שייקח אחריות מלאה...

205
00:14:46,338 --> 00:14:48,682
לסילוק הפשתן.

206
00:15:01,736 --> 00:15:06,185
גברתי, אני שמח לראות שכן
שחרר את הבגדים שלך כפי שביקשתי.

207
00:15:11,088 --> 00:15:14,092
כאשר בעלך
השתילו את עצי האגס...

208
00:15:14,194 --> 00:15:16,936
אתה יודע אם הוא ביקש את העצה
של הגנן של מר סימור?

209
00:15:17,033 --> 00:15:19,513
אנחנו-

210
00:15:19,604 --> 00:15:23,518
סליחה, גברתי, את לא מדברת בקול רם במיוחד.

211
00:15:23,612 --> 00:15:26,092
אנחנו-

212
00:15:26,184 --> 00:15:28,130
אנחנו לא יודעים
הגנן של מר סימור-

213
00:15:28,222 --> 00:15:30,828
-אני רואה.
מר נוויל.

214
00:15:30,928 --> 00:15:32,839
העצים היו
גרוע עבור.

215
00:15:32,932 --> 00:15:37,472
הזווית בין הענפים
ותא המטען הראשי, אה, תלול מדי.

216
00:15:37,574 --> 00:15:40,521
אבל העבודה המקורית טובה.

217
00:15:40,613 --> 00:15:43,753
ומה של
האגסים עצמם, גברתי?

218
00:15:43,853 --> 00:15:47,357
בעונה, האם הם ייצוגיים?

219
00:16:34,689 --> 00:16:37,135
לציור מספר ארבע...

220
00:16:37,226 --> 00:16:40,264
משעה 2:00 עד 4:00 אחר הצהריים...

221
00:16:40,366 --> 00:16:44,143
חזית הבית
שפונה למערב תישמר נקייה

222
00:16:44,240 --> 00:16:46,618
בלי סוסים, כרכרות
או רכבים אחרים...

223
00:16:46,713 --> 00:16:48,624
יתאפשר להציב שם...

224
00:16:48,717 --> 00:16:52,062
והחצץ על הנסיעה
יישאר ללא הפרעה.

225
00:16:53,960 --> 00:16:57,908
אסור לשרוף גחלים כזה
להוציא עשן מחזית הבית.

226
00:17:53,478 --> 00:17:55,389
ותזדרזי!

227
00:18:08,910 --> 00:18:11,186
לציור מספר חמש...

228
00:18:11,281 --> 00:18:15,093
משעה 4:00 אחר הצהריים
עד 6:00 אחר הצהריים...

229
00:18:15,189 --> 00:18:18,466
הסיכוי בראש הגבעה של האחוזה
מצפון לבית...

230
00:18:18,562 --> 00:18:23,170
יישמר נקי מכל החברים
של צוות הבית ומשרתי המשק.

231
00:18:23,272 --> 00:18:25,752
בעלי חיים כמו שיש כיום
מרעה בשדות...

232
00:18:25,844 --> 00:18:27,824
יהיה מותר
להמשיך לעשות זאת.

233
00:18:33,860 --> 00:18:36,101
יום טוב, מר נוויל.
– מר טלמן.

234
00:18:40,239 --> 00:18:43,311
אני רואה שבחרת נוף יפה
בשביל שהבן שלי יירש.

235
00:18:43,412 --> 00:18:45,517
אני מעדיף, כרגע לפחות...

236
00:18:45,616 --> 00:18:47,823
להתייחס לנוף
כרכושו של מר הרברט.

237
00:18:47,921 --> 00:18:50,231
תומס...

238
00:18:50,326 --> 00:18:53,603
לראות שקלריסה לא הולכת
למכבסה בסביבות הצהריים.

239
00:18:55,804 --> 00:19:00,446
ובא אלי
נסיגת חדר אחר הצהריים עם קצת דיו.

240
00:19:01,548 --> 00:19:05,758
אני רוצה לשלוח למר הרברט לדעת
באיזה כביש הוא נוטה לחזור.

241
00:19:13,673 --> 00:19:17,348
האם בכוונתך להמשיך
לעמוד שם, מר טלמן?

242
00:19:19,083 --> 00:19:22,690
אני יכול לראות את הנוף בצורה מספקת
מכאן, מר נוויל. תודה לך.

243
00:19:28,803 --> 00:19:32,615
האם תלבש
אותם בגדים מחר?

244
00:19:32,711 --> 00:19:34,691
מַדוּעַ?

245
00:19:36,117 --> 00:19:38,393
לא החלטתי.

246
00:19:41,996 --> 00:19:43,907
תלוי במשרתים שלי.

247
00:19:44,000 --> 00:19:46,708
האם זה חשוב?

248
00:19:49,544 --> 00:19:51,455
אולי אעשה זאת.

249
00:19:56,892 --> 00:19:58,872
לציור מספר שש...

250
00:19:58,963 --> 00:20:01,807
מ-6:00 בערב ועד 8:00...

251
00:20:01,902 --> 00:20:04,746
המדשאה התחתונה של הגן
ליד הפסל של הרמס...

252
00:20:04,842 --> 00:20:07,413
יישמר ברור
של כל בני הבית..

253
00:20:07,513 --> 00:20:10,551
צוות סוסים וחיות אחרות.

254
00:20:10,652 --> 00:20:13,428
פיליפ, לך ובקש מהאנשים האלה לזוז.

255
00:20:13,525 --> 00:20:15,801
ותשאל אותם יפה. חִיוּך.

256
00:20:15,897 --> 00:20:17,808
אל תטוט.

257
00:20:57,246 --> 00:21:01,422
לְהִסְתַלֵק.

258
00:21:01,521 --> 00:21:03,865
אֵיפֹה?

259
00:21:03,960 --> 00:21:07,874
בֶּאֱמֶת? לא שאני יודע.

260
00:21:07,968 --> 00:21:10,744
אה.

261
00:21:20,025 --> 00:21:22,665
מר לוקאס היה אדם שהתלהבותו...

262
00:21:22,764 --> 00:21:26,075
התחלקו שווה בשווה
בין הגן שלו לילדיו.

263
00:21:26,170 --> 00:21:30,516
בכל פעם שהחוט שלו התעבר
מר לוקאס נטע עצי פרי,

264
00:21:30,612 --> 00:21:34,583
אשתו הגיעה רק לעתים רחוקות, אה,
עבודה מוצלחת...

265
00:21:34,688 --> 00:21:37,464
והילדים האלה שהתברכה בהם
מת לפני הגמילה

266
00:21:37,559 --> 00:21:40,631
מר לוקאס איים לחתוך
העצים שלו למטה, אבל הוא מעולם לא עשה זאת

267
00:21:40,733 --> 00:21:43,907
נכון להיום ישנם 11 עצים
בגינת הפרי שלו...

268
00:21:44,006 --> 00:21:45,917
והוא מכיר את כולם
בשמותיהם הנוצריים.

269
00:21:46,010 --> 00:21:48,183
-- האנגלים אינם מבורכים...

270
00:21:48,281 --> 00:21:50,761
עם הפוריות המתאימה ביותר
כרגע.

271
00:21:50,853 --> 00:21:53,857
הם יכולים להקים מושבות
אבל לא יורשים לכס המלכות.

272
00:21:53,959 --> 00:21:57,532
זה תלוי, מר טלמן,
על אילו מושבות אתה מדבר.

273
00:21:57,633 --> 00:22:00,705
כמה מהמושבות העתיקות ביותר של אנגליה
יש יורשים בשפע.

274
00:22:00,807 --> 00:22:02,753
אה, מר נוויל...

275
00:22:02,844 --> 00:22:05,450
האם יש לנו אינדיקציה
של אהדה סקוטית?

276
00:22:05,549 --> 00:22:10,430
גברתי, את היית קוראת יותר מדי
לתוך מה שהוא פשוט הצהרת עובדה.

277
00:22:10,525 --> 00:22:14,337
אם האנגלים הכי טובים
הם זרים, מר נוויל...

278
00:22:14,433 --> 00:22:18,313
וזה נראה לי שכן
הצהרה פשוטה של עובדה...

279
00:22:18,408 --> 00:22:22,823
ואז מיטב הציירים האנגלים
הם גם זרים.

280
00:22:22,917 --> 00:22:26,694
אין צייר אנגלי
ראוי לשמו.

281
00:22:26,792 --> 00:22:28,703
האם תסכים, מר נוויל...

282
00:22:28,796 --> 00:22:33,541
להיות צייר אנגלי
זה מונח סותר?

283
00:22:33,638 --> 00:22:37,518
ואז מר הרברט מראה קצת הגיון
בעידוד מר נוויל.

284
00:22:37,613 --> 00:22:40,719
מר הרברט, גברתי, כפי שכולנו יודעים,
מלא סתירות.

285
00:22:40,820 --> 00:22:43,630
מספיק סותר, אדוני,
שהזמנתי אותך לבית הזה...

286
00:22:43,726 --> 00:22:46,297
למרות היותו גבר
בלי אויר וחסדים.

287
00:22:46,397 --> 00:22:50,106
אבל לא סודי למי החוט שלו
מברכת את פניו לביתו גברתי,

288
00:22:50,205 --> 00:22:52,116
כשאבא שלי לא, לואי...

289
00:22:52,209 --> 00:22:56,123
אמא שלי בחופש
לנהל את ביתו כפי שהיא מרגישה בכושר.

290
00:22:56,217 --> 00:23:00,290
– והיא ראתה לנכון להזמין את מר נוויל.
– נאום חביב, מרת טלמן.

291
00:23:00,392 --> 00:23:02,303
כדי להסתיר כל מיני אי נוחות.

292
00:23:02,396 --> 00:23:04,569
- איך זה, אדוני?
זה ברור, אדוני, האם זה לא...

293
00:23:04,667 --> 00:23:07,648
מהפגישה שלנו היום אחר הצהריים,
שהמשטר היומרני שלך...

294
00:23:07,740 --> 00:23:12,052
לא רק משתרע על הגבלת משק הבית
כמו חיות בשמורות...

295
00:23:12,149 --> 00:23:14,755
אלא מכוון אותנו אם או לא
אנחנו צריכים ללבוש מעיל...

296
00:23:14,855 --> 00:23:16,766
לשאת מקל הליכה או משרוקית.

297
00:23:16,859 --> 00:23:20,932
כשפגשתי אותך בגן היום אחר הצהריים,
עשית את כל שלושת הדברים האלה, אדוני.

298
00:23:21,033 --> 00:23:22,979
אם אתה מתכוון להיות שם מחר...

299
00:23:23,071 --> 00:23:26,109
הייתי מאחל לך להתלבש
ולהתנהג באותו אופן.

300
00:23:26,210 --> 00:23:29,680
עם זאת, זה מעבר לכוחי
לתאר שריקה באופן ציורי...

301
00:23:29,784 --> 00:23:33,163
אם זה בא מאנגלי
או מגרמני לבוש כאנגלי.

302
00:23:33,258 --> 00:23:37,206
-- ומה אתה עושה לגבי הציפורים, מר נוויל?

303
00:23:37,299 --> 00:23:39,438
אם תתעלם מהשיר שלהם,
אתה בקושי יכול למנוע אותם...

304
00:23:39,537 --> 00:23:41,574
מלעוף על פני
שדה הראייה שלך.

305
00:23:41,675 --> 00:23:44,451
גברתי, הסיכוי
של 12 ימים במזג אוויר נאה...

306
00:23:44,547 --> 00:23:47,357
עם שמיים בהירים וצללים חדים...

307
00:23:47,452 --> 00:23:50,524
זו הצעה מצוינת,
אבל לא מובטח.

308
00:23:50,625 --> 00:23:55,040
אז אני מודאג באופן טבעי
שאסור לבזבז זמן

309
00:23:55,135 --> 00:23:57,081
זה יעזור לי חמדנית
לכן, גברתי...

310
00:23:57,172 --> 00:24:03,088
אם ההוראות שלי, שניתנו
התחשבות רבה, יש להקפיד.

311
00:24:03,184 --> 00:24:08,099
אני מספיק קפדני כדי לשים לב
שינויים די קטנים בנוף.

312
00:24:08,194 --> 00:24:10,902
ברגע שהתחלתי, אני הופך את זה להתחייבות, גברתי...

313
00:24:11,000 --> 00:24:12,946
כל מה שיקרה.

314
00:24:13,037 --> 00:24:15,347
ואני חושב שאתה יכול לשער...

315
00:24:15,442 --> 00:24:19,720
שזה יחס שממנו
אני מקבל סיפוק רב...

316
00:24:19,818 --> 00:24:22,492
וקצת בידור.

317
00:24:58,327 --> 00:25:01,740
תומס, אתה זוכר...

318
00:25:01,835 --> 00:25:06,181
כאשר מר הרברט ארז את בגדיו,
אם הוא לקח את המגפיים הצרפתיות שלו?

319
00:25:15,061 --> 00:25:19,407
איך זה, מר נוויל, שהמצאת
להפוך את הגן לריק כל כך מאנשים?

320
00:25:19,503 --> 00:25:22,950
הסמכות לשרטוטים אלה, מר טלמן,
מגיע מגברת הרברט.

321
00:25:23,044 --> 00:25:26,025
אתה חושב שהיא אישה
שנהנה שיש לו קהל של אנשים...

322
00:25:26,117 --> 00:25:30,623
לבעוט בחצץ שלה או להזיז את האדמה שלה
כמו להקת כלבים בגינת עשבים?

323
00:25:30,726 --> 00:25:33,866
הייתי מחפש שקט ושלווה
בגן...

324
00:25:33,966 --> 00:25:37,914
ורעש והתרגשות
בקרנבל.

325
00:25:38,007 --> 00:25:40,248
Carnem Levare.

326
00:25:40,345 --> 00:25:45,488
אז, מר נוויל, היית מזמין
ההילולים שלך לאירוע דתי?

327
00:25:45,588 --> 00:25:49,798
- ומה עם גת שמנים?
- סוג פראי של גן, אני לא צריך לתהות.

328
00:25:49,898 --> 00:25:55,280
בוודאי, מר טלמן, יהיה
ללא שבילים גיאומטריים וללא נורות הולנדיות.

329
00:25:55,375 --> 00:26:00,620
ובכן, יש לנו ארז של לבנון
ועץ יהודה.

330
00:26:00,719 --> 00:26:03,427
אולי נוכל לטפח
עץ גן עדן.

331
00:26:03,524 --> 00:26:05,800
הגנים של אנגליה
הופכים לג'ונגלים של ממש.

332
00:26:05,896 --> 00:26:08,433
אקזוטיים כאלה אינם מתאימים בעליל,

333
00:26:08,534 --> 00:26:11,515
אם גן העדן היה מתוכנן לאנגליה
אלוהים היה דואג לזה.

334
00:26:11,607 --> 00:26:15,578
גן העדן, מר טלמן,
נועד במקור לאירלנד...

335
00:26:15,683 --> 00:26:19,256
כי זה היה שם, אחרי הכל,
שפטריק הקדוש חיסל את הנחש.

336
00:26:19,356 --> 00:26:22,394
המיגור השימושי היחיד ש
קרה אי פעם באירלנד, מר נוויל...

337
00:26:22,495 --> 00:26:25,772
בוצע על ידי ויליאם מאורנג'
לפני ארבע שנים ביום ההולדת שלי.

338
00:26:25,870 --> 00:26:28,714
ויום הולדת שמח לך, מר טלמן.

339
00:26:28,809 --> 00:26:31,346
ואם אתה לא מבוגר מדי
לקבל מתנות...

340
00:26:31,447 --> 00:26:35,190
אולי הגנן ואני
יכול למצוא נחש לתפוזים שלך.

341
00:26:36,958 --> 00:26:38,869
מַה?

342
00:26:38,962 --> 00:26:41,465
יום טוב לך, מר נוויל.
יום טוב, גברתי.

343
00:26:54,426 --> 00:26:56,406
פיליפ.

344
00:27:16,337 --> 00:27:18,374
אני רואה את החברה
מורכב, גברתי.

345
00:27:18,474 --> 00:27:20,511
ובמה עלינו להיות צופים?

346
00:27:20,611 --> 00:27:25,151
אתה לא חייב להיות מופתע, מר נוויל.
אנחנו כאן לבקשתך.

347
00:27:25,254 --> 00:27:29,396
לא ביקשתי קהל, גברתי,
וגם לא ארוחת ערב על הדשא.

348
00:27:29,496 --> 00:27:32,534
אה, אולי אנחנו
למחוא כפיים לנוף.

349
00:27:32,635 --> 00:27:36,549
המשרבט אף פעם לא מרוצה.
הוא אינו יודע שובע כמו א-

350
00:27:36,643 --> 00:27:38,919
אתה אמרת
שמר טלמן צריך להיות כאן...

351
00:27:39,016 --> 00:27:41,792
לבוש כמו שביקשת
ונושא מקל בעל ראש זהב.

352
00:27:41,888 --> 00:27:44,892
לקחנו אותך במילה שלך.

353
00:27:44,994 --> 00:27:48,806
הייתה הוראה נוספת,
אבל בנוחות שכחתי את זה.

354
00:27:48,902 --> 00:27:52,145
- שורק, שרה.
- עד כאן לנוחות.

355
00:27:52,242 --> 00:27:56,213
אתה לא תופס אותי במיטב המזג,
מר נוויל, לובש את הבגדים של אתמול.

356
00:27:56,316 --> 00:27:59,320
ואני נותן לך 20 דקות בלבד.
יש לי סוס להתאמן.

357
00:27:59,423 --> 00:28:01,596
אז, אדוני, בבקשה תפוס את מקומך.

358
00:28:01,694 --> 00:28:04,402
אני אצא לטייל.
בואי איתי, מריה.

359
00:28:04,499 --> 00:28:07,173
יש לנו כלב להתאמן.

360
00:28:14,921 --> 00:28:17,367
קצת שמאלה, אדוני, אם בבקשה,

361
00:28:18,394 --> 00:28:20,305
ותוציא את הלחיים.

362
00:28:20,398 --> 00:28:24,005
- למה לי לעשות את זה?
- כי בפעם האחרונה, אדוני, שרקת.

363
00:28:25,041 --> 00:28:29,217
מנגינה אולי לא ניתנת לזיהוי,
אפילו על ידי המלחין שלה.

364
00:28:31,487 --> 00:28:33,398
תראי, גברתי.

365
00:28:33,491 --> 00:28:36,404
לאיש הזה אין ראש-

366
00:28:36,497 --> 00:28:38,408
מאפיין גרמני טיפוסי.

367
00:28:38,501 --> 00:28:40,742
מר נוויל...

368
00:28:40,839 --> 00:28:43,410
אתה מדבר על החתן שלי.

369
00:28:43,511 --> 00:28:48,119
בחסדי אלוהים, גברתי, את כן
שיהיה לו נכד... מתישהו.

370
00:28:48,220 --> 00:28:51,599
-- האם זה לא דבר טוב יותר לדבר עליו?

371
00:28:53,164 --> 00:28:57,169
אז אתה לועג לכסף שלי
והאדם שלי לצייר קריקטורות.

372
00:28:58,207 --> 00:29:00,312
עם הזיכרון שלי,
שלוש תמונות בבית...

373
00:29:00,411 --> 00:29:02,584
והידע האישי שלך
של הנושא...

374
00:29:02,683 --> 00:29:06,995
אני מתכוון להניח את הראש
של מר הרברט על הכתפיים האלה...

375
00:29:07,091 --> 00:29:12,666
כהכרה הולמת והולמת
של בעלך ורכושו.

376
00:29:12,770 --> 00:29:15,979
אם הוא יחזור,

377
00:29:16,076 --> 00:29:19,683
למה, גברתי, איזה דבר מוזר לומר.

378
00:29:19,784 --> 00:29:22,060
אם הוא יחזור אלי הביתה.

379
00:30:19,636 --> 00:30:22,378
אִמָא.

380
00:30:28,788 --> 00:30:31,962
אז...

381
00:30:32,061 --> 00:30:35,531
אני מתאבל...

382
00:30:35,634 --> 00:30:38,342
כי מר הרברט לא.

383
00:30:42,883 --> 00:30:45,124
כן, אמא.

384
00:32:13,463 --> 00:32:16,740
החוזה בטל, מר נוויל.

385
00:32:16,837 --> 00:32:18,942
אני לא יכול לפגוש אותך שוב.

386
00:32:19,042 --> 00:32:22,114
גברת הרברט, שבי כאן.
הזיזו את ראשכם אל הצל.

387
00:32:30,699 --> 00:32:33,373
אתה לא חושב שהגננות
הצטיינו בעצמם?

388
00:32:38,580 --> 00:32:41,857
לא כדאי להמשיך
לצייר, מר נוויל.

389
00:32:41,954 --> 00:32:44,366
אני כבר לא מרגיש שאני יכול להמשיך
את תנאי החוזה שלנו.

390
00:32:44,459 --> 00:32:46,837
התשלום הוא שלך,
כמו האירוח.

391
00:32:46,931 --> 00:32:50,003
עמדתי לומר
שלמרות כל שביעות הרצון שלי...

392
00:32:50,104 --> 00:32:53,881
עם הסיכוי להמשך הוועדה
בנסיבות כל כך מענגות...

393
00:32:53,978 --> 00:32:56,049
שיא ההנאה שלי, גברתי...

394
00:32:56,149 --> 00:32:59,756
מתקבל באותן דקות קצרות
כשאנחנו ביחד.

395
00:32:59,857 --> 00:33:02,235
הייתי מתחרט על איבודם.

396
00:33:03,664 --> 00:33:05,575
חוץ מזה, אני לא צריך להזכיר לך...

397
00:33:05,669 --> 00:33:08,878
שהחוזה נערך
בין שני אנשים.

398
00:33:08,975 --> 00:33:14,084
זה ייקח את ההסכמה
של שני החותמים כדי להפוך אותו לבטל.

399
00:33:14,185 --> 00:33:16,495
ועכשיו, גברתי,
אני מרגיש שמתפקיד זה...

400
00:33:16,589 --> 00:33:19,365
אני לא יכול לראות מספיק
מה שאני אמור לראות...

401
00:33:19,462 --> 00:33:22,773
ועל כן עלי לבקש
שתמצא מקום מנוחה אחר.

402
00:33:22,869 --> 00:33:27,579
לפחות עד 4:00, אז הפגישה הבאה שלנו
יש לסיים כפי שנקבע.

403
00:33:41,005 --> 00:33:45,579
גברתי, מי הילד הזה שמטייל בגן
עם מבט כה חגיגי על פניו?

404
00:33:45,682 --> 00:33:48,492
זה האחיין של בעלי, מר נוויל.

405
00:33:48,587 --> 00:33:52,535
הוא מושך משרתים
כמו מלך גמד קטן.

406
00:33:52,628 --> 00:33:54,699
מה רכושו, גברתי?

407
00:33:54,800 --> 00:33:57,508
אביו נהרג באוברגנפלד.

408
00:33:57,605 --> 00:34:00,415
אמו הפכה לקתולית,
אז בעלי הביא אותו לאנגליה.

409
00:34:00,511 --> 00:34:02,787
להתחנך כפרוטסטנטי קטן.

410
00:34:02,883 --> 00:34:05,659
הוא היה יתום, מר נוויל,
והיה צריך לטפל בו.

411
00:34:05,755 --> 00:34:09,134
יתום, גברתי,
כי אמו הפכה לקתולית?

412
00:34:32,308 --> 00:34:34,584
פיליפ, גלה מה קורה

413
00:34:43,865 --> 00:34:47,540
מר נוויל, אדוני, אני מצטער על המעיל.

414
00:34:47,638 --> 00:34:49,549
לא אני שמתי את זה שם.

415
00:34:49,642 --> 00:34:52,418
האם זה כך, גברתי?

416
00:34:52,514 --> 00:34:55,654
- ומי עשה?
אני אשאל, אדוני

417
00:34:55,755 --> 00:34:57,928
לא. לא, אל תשאל.
תשאיר את זה שם.

418
00:34:59,562 --> 00:35:02,566
מישהו נהיה רשלני.
הגן הופך לחדר גלימות.

419
00:35:02,669 --> 00:35:05,878
מעניין מה הם שומרים
במפעלי הכביסה שלהם אולי.

420
00:35:10,117 --> 00:35:13,121
מי יהיה של בעלך
יורש ישיר אחריך?

421
00:35:13,223 --> 00:35:17,569
נכד לעתיד, מר נוויל,
אם כי לא אחרי.

422
00:35:17,666 --> 00:35:22,081
מר הרברט לא מאמין
באישה בעלת רכוש.

423
00:35:22,174 --> 00:35:24,415
ומה עם הבת שלך
ובעלה?

424
00:35:24,512 --> 00:35:27,049
ובכן, הם יהיו אפוטרופוסים
בשם הנכד.

425
00:35:27,151 --> 00:35:29,222
האם אתה מתכוון
ללמוד עניינים משפטיים, מר נוויל?

426
00:35:29,322 --> 00:35:32,826
אתה חייב לסלוח
סקרנותי, גברתי, ופתחי את הברכיים.

427
00:35:34,332 --> 00:35:36,243
להיות בעלות, אדוני, על האדם שלי...

428
00:35:36,336 --> 00:35:39,215
אינו תירוץ
להיות מודע לרצונו של בעלי.

429
00:35:39,308 --> 00:35:42,312
הנאמנות שלך היא למופת, גברתי.

430
00:35:42,414 --> 00:35:46,055
אבל מה יהיה עם הנחלה
אם לבת שלך אין יורשים?

431
00:35:47,458 --> 00:35:49,734
אני לא אוהב לחשוב על זה.

432
00:35:49,830 --> 00:35:52,606
האחוזה הייתה של אבי.

433
00:35:52,702 --> 00:35:55,945
מר הרברט השיג את זה
דרך נישואים אלי.

434
00:36:02,989 --> 00:36:05,993
זה הכרחי, אוגוסטוס,
שבייצג אותי...

435
00:36:06,095 --> 00:36:08,405
אתה שואל את עצמך
הכי טוב...

436
00:36:08,500 --> 00:36:12,277
ואתה לא מתאחד
עם מי שתבחר.

437
00:36:12,374 --> 00:36:16,754
ולרדוף אחרי כבשים זה הרגל מייגע
הכי טוב להשאיר לרועים.

438
00:36:16,850 --> 00:36:19,956
אם מר נוויל רודף אחרי כבשים,
אין לחקות אותו.

439
00:36:20,057 --> 00:36:22,503
ציור הוא ייחוס
שווה מעט מאוד...

440
00:36:22,594 --> 00:36:25,006
ובאנגליה,
לא שווה כלום בכלל.

441
00:36:25,100 --> 00:36:30,743
אם אתה חייב לשרבט, אני מציע שזה הזמן שלך
יושקע טוב יותר בלימודי מתמטיקה.

442
00:36:30,845 --> 00:36:32,825
אני אעסיק מורה.

443
00:36:32,916 --> 00:36:35,760
ומי יודע?
חימר אחד אתה, אוגוסטוס...

444
00:36:35,855 --> 00:36:38,961
רשאי להוסיף את השם טלמן
לחברה המלכותית.

445
00:36:40,731 --> 00:36:42,642
אוגוסטוס!

446
00:36:46,142 --> 00:36:48,053
המורה שלך, כמובן,
חייב להיות גרמני.

447
00:36:48,146 --> 00:36:51,184
יש כבר הרבה יותר מדי
אנגלית משפיעה על חייך כפי שהם.

448
00:37:06,315 --> 00:37:09,888
מר נוויל הוא השרטוט התושב שלנו.

449
00:37:09,990 --> 00:37:13,335
הוא מצלם ציור אחד או שניים
של ביתו ואחוזתו של מר הרברט.

450
00:37:13,429 --> 00:37:16,103
שמעתי על התעוזה שלך, מר נוויל.

451
00:37:16,202 --> 00:37:19,411
אכן שמעתי יותר מזה.
שמעתי שאתה לא גבר רגיל.

452
00:37:19,508 --> 00:37:24,582
מר נוויל תכנן את שהותו כאן
כמו קצין בבית עוין.

453
00:37:24,686 --> 00:37:26,597
יש לנו פקודות להופיע ולהיעלם...

454
00:37:26,690 --> 00:37:29,296
לחבוש כובעים מפותלים,
לאכול ארוחות באוויר הפתוח...

455
00:37:29,395 --> 00:37:31,898
ולהכנת רהיטים
לבדיקה.

456
00:37:32,000 --> 00:37:34,776
ובכל זאת, לואיס,
שמעתי שאתה לא מתנגד...

457
00:37:34,873 --> 00:37:37,410
להחלפת פעילות גופנית
על סוס חדש...

458
00:37:37,511 --> 00:37:41,721
על עמידה לתשומת לב
בשמש הלוהטת כמו הלברדיה

459
00:37:41,820 --> 00:37:45,734
איזו שליטה עליך להפעיל, מר נוויל.

460
00:37:45,828 --> 00:37:48,832
זה נשמע כאילו אתה יכול להיות
מועסק טוב יותר כאיש צבא...

461
00:37:48,934 --> 00:37:51,915
ולא בתור מישהו
שרק מצייר נוף,

462
00:37:52,007 --> 00:37:55,921
גברת הרברט, יהיה המחיר אשר תצטרך לשלם...

463
00:37:56,015 --> 00:37:58,689
ללכוד את הגנרל הזה
מי מוביל את החיטה באוזן?

464
00:37:58,787 --> 00:38:01,666
רבותי, גברת הרברט
לא משלמת מחיר שהיא לא יכולה להרשות לעצמה

465
00:38:01,760 --> 00:38:04,604
ובזכות נדיבותה,
מותר לי..

466
00:38:04,699 --> 00:38:08,647
לקחת את ההנאה שלי
ללא הפרעה ברכושה...

467
00:38:08,741 --> 00:38:13,087
וליהנות מתענוגות ההתבגרות
של הגן הכפרי שלה.

468
00:38:13,182 --> 00:38:15,662
וכן, רבותי-

469
00:38:15,755 --> 00:38:19,726
יש שם הרבה
להיות מופתע, ולמחוא כפיים.

470
00:39:32,641 --> 00:39:35,485
לוּחַ.

471
00:40:05,206 --> 00:40:08,551
צהריים טובים, מר טלמן.
צהריים טובים, מר נוויל.

472
00:40:08,646 --> 00:40:11,786
אתה מאחר. שמעתי את השעון מצלצל 4:00
לפני כמה דקות.

473
00:40:11,887 --> 00:40:14,231
זה אכן נכון.
פגשתי את מר פורינגר.

474
00:40:14,324 --> 00:40:16,736
אני הופך
הטעם של מר פורינגר של ויטולים.

475
00:40:16,830 --> 00:40:18,867
האם אותו דבר קורה לך?

476
00:40:18,967 --> 00:40:21,072
היום, זה היה פטל.

477
00:40:21,171 --> 00:40:24,914
אני מברך אותך על הפטל של היום
אבל לא על ימות האתמול.

478
00:40:25,013 --> 00:40:28,290
הם היו חסרי טעם-
geschmacklos--

479
00:40:28,386 --> 00:40:30,297
כמו המעיל שלך, מר טלמן.

480
00:40:30,390 --> 00:40:33,928
אין מצב, מר נוויל,
שאני הולך ללבוש את המעיל הזה ביום שלישי.

481
00:40:34,031 --> 00:40:37,274
אנחנו אכן, מר טלמן,
מאבדים את החידוש של המצב הזה.

482
00:40:37,370 --> 00:40:39,816
ראשית, קיבלתי חסד
בנוכחות הגברת טלמן...

483
00:40:39,909 --> 00:40:42,480
שני משרתים, משרתת
וארוחה המוגשת על צלחת כסף.

484
00:40:42,581 --> 00:40:45,619
עכשיו מה יש לנו?
את עצמך לבושה בבגדים הלא נכונים.

485
00:40:45,721 --> 00:40:50,101
מר נוויל, די.
ההתלהבות שלך מהתלונה אינה יודעת גבול.

486
00:40:50,196 --> 00:40:52,767
תמורת תשלום של שמונה פאונד,
החוצפה שלך יקרה מדי!

487
00:40:52,868 --> 00:40:55,348
היית רוצה שאני אהיה
חוצפה לחינם, אדוני?

488
00:40:55,440 --> 00:40:59,820
לחינם, מר נוויל, הייתי רוצה אותך
לברוח מהרכוש שלי! חימר טוב!

489
00:40:59,916 --> 00:41:03,420
הרכוש שלך, מר טלמן?

490
00:41:03,522 --> 00:41:06,799
מר טלמן.
אה, שכחת את נעלי הרכיבה שלך.

491
00:41:06,896 --> 00:41:10,207
הם לא שלי, מר נוויל.

492
00:41:10,303 --> 00:41:12,840
הרגשתי בטוח שהם שלך.

493
00:41:36,355 --> 00:41:39,893
למה בעלך לא
האם ניקה את החפיר?

494
00:41:39,996 --> 00:41:42,875
הוא לא אוהב לראות את הדגים.
קרפיונים חיים יותר מדי.

495
00:41:42,968 --> 00:41:45,778
הם מזכירים לו את הקתולים.

496
00:41:45,874 --> 00:41:49,253
חוץ מזה, מהחלון שלו
אפשר לטעות כי עשב הברווז הוא מדשאה.

497
00:41:49,347 --> 00:41:51,759
הוא יכול לשחות?

498
00:41:51,853 --> 00:41:54,197
מעולם לא ראיתי אותו שוחה,

499
00:42:46,228 --> 00:42:48,230
אה, בוקר טוב, גברת הרברט.

500
00:42:50,938 --> 00:42:53,384
הבוקר אני מתקדם יפה.

501
00:42:53,475 --> 00:42:56,581
אני מתחיל להנות.

502
00:42:56,683 --> 00:42:59,289
גברתי, האם תוכלי לשבת?

503
00:43:09,842 --> 00:43:13,221
זה קצת קריר אולי,
אבל אני חושב שאתה רועד יותר מדי.

504
00:43:14,785 --> 00:43:18,198
זה לא קל לי בצורה הזו
להשתמש באדם שלך כפי שהייתי רוצה.

505
00:43:18,292 --> 00:43:20,272
גברתי, היית עומדת?

506
00:43:25,573 --> 00:43:28,076
הסולם, גברתי, כפי שאת יכולה לראות,
הפך עכשיו ל...

507
00:43:28,178 --> 00:43:31,455
אנכי מרושע...

508
00:43:31,551 --> 00:43:33,497
אבל אני סולח לך
על שעמדתי את זה שם,

509
00:43:33,589 --> 00:43:37,332
איזה שימוש יש לי בסולם, מר נוויל?
זה לא הולך לשום מקום,

510
00:43:41,806 --> 00:43:44,047
גברתי, האם תוכלי לכרוע ברך?

511
00:44:08,158 --> 00:44:10,138
כרע ברך, גברתי.

512
00:44:15,439 --> 00:44:19,114
אם יש לך השפעה כלשהי על החתן שלך...

513
00:44:19,214 --> 00:44:21,455
אני יכול להציע לו לנסוע
למר סימור של...

514
00:44:21,551 --> 00:44:26,933
לראות מה אפשר לעשות עם ליים
לעשות כמה שפחות,

515
00:44:29,501 --> 00:44:34,007
ליים, גברתי, יכול להריח כל כך מתוק.

516
00:44:35,814 --> 00:44:38,988
במיוחד כשמותרים להם
לפרוח ללא הפרעה,

517
00:44:41,158 --> 00:44:43,832
ובקרוב יגיע הזמן לפרוח.

518
00:44:45,934 --> 00:44:50,041
האם זה נכון, מר נויס, שהיית רוצה
לראות את מר הרברט מת?

519
00:44:50,142 --> 00:44:52,554
אין לי אהבה גדולה למר הרברט.

520
00:44:52,647 --> 00:44:56,185
- יופי, מר נוויל, שאלה פרובוקטיבית.
- אז למה להישאר?

521
00:44:56,288 --> 00:45:00,236
למר נויס יש התקשרות גדולה
לאמי, מר נוויל.

522
00:45:00,329 --> 00:45:02,536
אני מועסק על ידי מר הרברט כמנהל עיזבון

523
00:45:02,633 --> 00:45:06,240
מר הרברט נעדר לעתים קרובות מאוד, ואני מאמין
אני יכול להועיל לגברת הרברט

524
00:45:06,341 --> 00:45:08,912
ביותר ממובן אחד אני מניח,

525
00:45:09,013 --> 00:45:11,289
אבל האם זה לא ככה
מה הכי חשוב

526
00:45:11,384 --> 00:45:15,355
השאלות שלך, מר נוויל, הן רבות מדי
לא זהיר ופרובוקטיבי בחברה זו.

527
00:45:15,459 --> 00:45:17,871
אז אתה מעדיף שאשאל אותם
מאחורי גבך, מר טלמן?

528
00:45:17,965 --> 00:45:22,311
עמדתו של מר נויס בבית הזה
ידוע לכולנו, מר נוויל.

529
00:45:22,406 --> 00:45:26,286
זו עמדה קשה.

530
00:45:26,381 --> 00:45:28,861
אני מופתע
שכולכם מסכימים לזה.

531
00:45:28,953 --> 00:45:31,934
הארגון של הבית הזה
הוא עניין של מר הרברט

532
00:45:32,026 --> 00:45:36,668
אבי ומר נויס היו פעם חברים גדולים.
- ואז?

533
00:45:36,769 --> 00:45:39,579
אמא שלי הייתה פעם
הבטיח למר נויס.

534
00:45:39,675 --> 00:45:43,987
אה. עמדתך, מר נויס,
אז זה נחמה,

535
00:45:44,083 --> 00:45:47,189
אתה חורג מההרשאות שלך
בהיותך אורח בביתה של גברת הרברט!

536
00:45:47,290 --> 00:45:51,033
שב, מר נויס.
אני רק ממשיך בחקירה.

537
00:45:52,968 --> 00:45:55,380
זה עשוי לעזור לי להבין
מה קורה בגן.

538
00:46:17,283 --> 00:46:21,095
החולצה הזו, מר נוויל,
בולט מספיק בציור שלך

539
00:46:22,728 --> 00:46:25,675
האם זה אפשרי, אתה חושב,
להסוות את נוכחותו?

540
00:46:25,767 --> 00:46:31,274
גברתי, אני משתדל מאוד
לעולם לא לעוות או להתפרק,

541
00:46:32,546 --> 00:46:35,152
האם זה יהיה תמיד
שיטת העבודה שלך מר נוויל?

542
00:46:35,252 --> 00:46:37,630
זה היה.

543
00:46:37,724 --> 00:46:42,070
ובכן, תן לי לנאום קטן.

544
00:46:43,101 --> 00:46:46,947
בציור שלך
מהצד הצפוני של הבית...

545
00:46:47,043 --> 00:46:51,719
הגלימה של אבי מונחת עטופה
סביב רגליה של דמות של בכחוס.

546
00:46:51,819 --> 00:46:56,791
בציור של הפוטנציאל שעליו
בעלי מפנה מבט מעריך...

547
00:46:56,896 --> 00:47:01,470
אתה כבר שם לב לזה
יש זוג מגפי רכיבה ללא דרישה.

548
00:47:01,571 --> 00:47:04,415
בציור של הפארק
מהצד המזרחי...

549
00:47:04,510 --> 00:47:07,514
אפשר לראות
נשען על חדר המלתחה של אבי...

550
00:47:07,616 --> 00:47:11,120
סולם בדרך כלל בשימוש
לאיסוף תפוחים.

551
00:47:11,224 --> 00:47:13,135
ובציור של הכביסה...

552
00:47:13,228 --> 00:47:17,677
יש ז'קט של אבא שלי
חריץ על החזה.

553
00:47:19,107 --> 00:47:23,749
אתה לא חושב שעוד מעט אתה עלול למצוא
הגוף שאכלס את כל הבגדים האלה?

554
00:47:23,850 --> 00:47:27,354
אני חושב קשה מאוד, גברתי,
לגבי הציור שהשארת בחוץ.

555
00:47:27,456 --> 00:47:29,800
ואת, גברתי, היית בציור הזה.

556
00:47:29,895 --> 00:47:32,876
אתה בטוח, מר נוויל?
ובכן, הצליל שלך היה בציור.

557
00:47:32,968 --> 00:47:34,914
שיחקת בשדרה.

558
00:47:35,005 --> 00:47:37,144
חשבתי, מר נוויל,
שדיברנו עליו...

559
00:47:37,243 --> 00:47:41,020
המקבילות הציוריות
של רעש ללא מסקנה.

560
00:47:41,117 --> 00:47:44,690
אולי זה לא הייתי אני ששיחקתי בשדרה.
חשבת על זה?

561
00:47:44,792 --> 00:47:47,102
- אז מי, גברתי, זה היה?
אתה מבין, מר נוויל...

562
00:47:47,196 --> 00:47:50,541
אתה כבר מתחיל
לשחק את המשחק בצורה מיומנת למדי.

563
00:47:50,636 --> 00:47:53,776
ארבעה בגדים וסולם
אל תוביל אותנו לגוויה.

564
00:47:53,876 --> 00:47:58,825
מר נוויל, לא אמרתי כלום על גופה.

565
00:47:58,920 --> 00:48:02,163
גברתי, את גאונית.

566
00:48:02,259 --> 00:48:05,297
זה כאילו תכננת את זה.

567
00:48:05,399 --> 00:48:10,178
אביך נמצא בסאות'המפטון.
הוא לא יחמיץ את בגדיו ולא יבחין בסולם.

568
00:48:10,275 --> 00:48:13,279
האם אבי בסאות'המפטון, מר נוויל?

569
00:48:13,381 --> 00:48:15,657
אמא שלי אמרה לך את זה.

570
00:48:15,753 --> 00:48:18,563
ואתה חייב להבין
שהיא גברת של מעט מילים...

571
00:48:18,659 --> 00:48:22,869
ולא חסר יכולת
של כמה תכסיסים.

572
00:48:22,968 --> 00:48:26,575
לא חשבת כמה קשה
היא שכנעה אותך להיות השרטט שלה-

573
00:48:26,675 --> 00:48:29,918
לצייר את בית בעלה
בזמן שבעלה לא היה?

574
00:48:30,015 --> 00:48:31,995
ההסבר שלה לזה
ניתן לתמוך.

575
00:48:32,086 --> 00:48:35,795
אולי, מר נוויל,
לקחתם הרבה על אמון.

576
00:48:35,894 --> 00:48:41,003
אני מצפה, גברת טלמן, לסוף
המטרה והתוצאה של כושר ההמצאה הזה.

577
00:48:41,104 --> 00:48:45,553
ששת הציורים האחרונים שלי
ישמע את התעלומה.

578
00:48:45,646 --> 00:48:49,389
אני אמשיך צעד אחר צעד
ללב העניין.

579
00:48:49,487 --> 00:48:52,866
אולי אל הלב
של אבי, מר נוויל.

580
00:48:52,961 --> 00:48:55,840
שוכב ארגמן על פיסת דשא ירוק?

581
00:48:55,934 --> 00:48:59,074
כמה חבל, מר נוויל,
שהציורים שלך בשחור-לבן.

582
00:48:59,173 --> 00:49:01,084
את ממהרת קדימה, גברת טלמן.

583
00:49:01,177 --> 00:49:03,589
החפצים חפים מפשע.

584
00:49:03,683 --> 00:49:05,959
נלקח אחד אחד,
הם יכולים להתפרש כך.

585
00:49:06,054 --> 00:49:10,127
ביחד, אפשר להתייחס אליכם
כעד להרפתקאות.

586
00:49:10,228 --> 00:49:12,640
אסון, גברתי?

587
00:49:12,734 --> 00:49:14,645
איזו הרפתקה?
אין הרפתקאות.

588
00:49:14,738 --> 00:49:17,309
יותר מאשר עד, מר נוויל-

589
00:49:17,409 --> 00:49:20,913
אביזר להרפתקאות.

590
00:49:21,017 --> 00:49:22,928
גברתי, את פנטסטית.

591
00:49:23,021 --> 00:49:24,932
מר נוויל...

592
00:49:25,025 --> 00:49:27,972
גדלתי להאמין
שאדם אינטליגנטי באמת...

593
00:49:28,064 --> 00:49:30,977
עושה צייר אדיש...

594
00:49:31,070 --> 00:49:34,813
כי ציור דורש עיוורון מסוים...

595
00:49:34,911 --> 00:49:38,984
סירוב חלקי להיות מודע
מכל האפשרויות.

596
00:49:39,086 --> 00:49:43,592
אדם אינטליגנטי יידע יותר על
מה שהוא מצייר ממה שהוא יראה.

597
00:49:43,696 --> 00:49:46,142
וברווח שביניהם
לדעת ולראות...

598
00:49:46,234 --> 00:49:49,477
הוא יהיה מוגבל...

599
00:49:49,573 --> 00:49:52,520
לא מסוגל להמשיך רעיון חזק...

600
00:49:52,613 --> 00:49:54,524
מפחד שבעלי הבחנה...

601
00:49:54,617 --> 00:49:57,223
אלה שהוא להוט לרצות,
ימצא אותו רוצה...

602
00:49:57,322 --> 00:49:59,700
אם הוא לא יכניס
לא רק מה שהוא יודע...

603
00:49:59,795 --> 00:50:02,537
אלא גם מה שהם יודעים.

604
00:50:02,633 --> 00:50:06,240
אתה, מר נוויל,
אם אתה אדם אינטליגנטי...

605
00:50:06,340 --> 00:50:08,251
ובכך צייר אדיש...

606
00:50:08,344 --> 00:50:12,258
יתפוס כי בנייה כגון
הצעתי שאפשר בהחלט למקם...

607
00:50:12,352 --> 00:50:15,458
על הראיות
הכלול בציור שלך.

608
00:50:15,559 --> 00:50:21,407
אם אתה, כפי ששמעתי לספר,
שרטט מוכשר...

609
00:50:21,504 --> 00:50:23,848
אז יכולתי לדמיין
שאתה יכול לשער...

610
00:50:23,943 --> 00:50:27,755
שהאובייקטים שציירתי
תשומת הלב שלך לא ליצור שום תוכנית...

611
00:50:27,851 --> 00:50:31,094
תחבולה או כתב אישום.

612
00:50:31,190 --> 00:50:33,329
כתב אישום, גבירתי?

613
00:50:33,428 --> 00:50:36,637
אתה גאוני.

614
00:50:36,735 --> 00:50:40,740
מותר לי להיות אף אחד משני הדברים
שאני רוצה להיות בו זמנית.

615
00:50:40,843 --> 00:50:43,824
אני מציע...

616
00:50:43,916 --> 00:50:46,396
מכיוון שאני בעמדה
לזרוק עלילה מקשרת...

617
00:50:46,487 --> 00:50:50,401
על הפריטים חסרי המשמעות
בציור שלך...

618
00:50:50,495 --> 00:50:53,101
עלילה פרשנית
שאוכל להסביר לאחרים...

619
00:50:53,201 --> 00:50:55,477
להסביר את היעלמותו של אבי.

620
00:50:55,572 --> 00:51:00,783
ואין מילה עכשיו
על כך שאבי הגיע לסאות'המפטון.

621
00:51:00,883 --> 00:51:04,023
אני מציע שנוכל לבוא ל...

622
00:51:04,123 --> 00:51:06,034
סידור כלשהו...

623
00:51:06,127 --> 00:51:11,475
זה עשוי להגן עליך ולהוות עלי רוח.

624
00:51:12,573 --> 00:51:15,076
אני מציע שנבוא
להסדר דומה...

625
00:51:15,178 --> 00:51:17,749
כפי שפגעת עם אמי.

626
00:51:19,688 --> 00:51:22,396
הייתי רוצה אותך עכשיו
ללוות אותי לספרייה...

627
00:51:22,492 --> 00:51:25,735
איפה אני יודע שמר נויס
מחכה לנו.

628
00:51:49,814 --> 00:51:53,921
ועל כל ציור שנותר, להסכים-

629
00:51:54,023 --> 00:51:56,697
ועל כל ציור שנותר, להסכים-

630
00:51:56,795 --> 00:52:00,834
לפגוש את גברת טלמן בפרטיות-

631
00:52:00,937 --> 00:52:03,679
להסכים לפגוש את גברת טלמן בפרטיות-

632
00:52:03,776 --> 00:52:07,053
ולהיענות לבקשותיה...

633
00:52:07,149 --> 00:52:09,925
לגבי ההנאה שלה איתי.

634
00:52:11,057 --> 00:52:15,699
ולהיענות לבקשותיה
לגבי ההנאה שלה איתי.

635
00:52:23,816 --> 00:52:27,821
ציור מספר שבע.
מ7:00 בבוקר עד 9:00...

636
00:52:27,924 --> 00:52:30,734
כל הפרספקט הקדמי
של הבית יישמר נקי,

637
00:52:30,830 --> 00:52:33,276
של בני הבית,
משרתי הבית...

638
00:52:33,368 --> 00:52:35,279
סוסים ועגלות,

639
00:52:38,277 --> 00:52:42,384
ציור מספר שמונה.
מ-9:00 בבוקר ועד 11:00...

640
00:52:42,486 --> 00:52:46,263
הגנים ממול
בניין בית המרחץ יישמר נקי

641
00:52:46,360 --> 00:52:50,570
לא ישרפו גחלים כדי לגרום לעשן
להנפיק מארובות בית המרחץ.

642
00:53:15,986 --> 00:53:18,432
מ-11:00 בבוקר עד 1:00...

643
00:53:18,524 --> 00:53:21,004
עץ הטקסוס הולך במרכז
של הגן התחתון...

644
00:53:21,097 --> 00:53:25,011
יישמר ברור לחלוטין
של כל בני משפחתו של מר הרברט...

645
00:53:25,105 --> 00:53:28,245
חברי צוות משק הבית הזה
וחיות.

646
00:54:05,786 --> 00:54:07,766
הגיע הזמן, מר נוויל.

647
00:54:12,733 --> 00:54:15,304
מ-2:00 בצהריים עד 4300...

648
00:54:15,405 --> 00:54:19,046
החלק האחורי של הבית
ומרעה הצאן בצד המזרחי...

649
00:54:19,146 --> 00:54:23,322
יישמר חופשי מכל החברים
של משרתי הבית ומשרתי המשק.

650
00:54:51,176 --> 00:54:54,123
הסיבה שהצעתי לך לבוא לכאן...

651
00:54:54,216 --> 00:54:56,628
זה בגלל ששאלתי
הציור הזה מהבית.

652
00:54:56,721 --> 00:54:58,701
גברתי, היית עומדת?

653
00:55:02,632 --> 00:55:04,612
זה לא מסקרן אותך?

654
00:55:06,206 --> 00:55:08,516
אני מודה שהקדשתי לזה מעט תשומת לב.

655
00:55:15,625 --> 00:55:20,597
בעלך מפתיע אותי
עם הטעם האקסצנטרי והאקלקטי שלו.

656
00:55:20,703 --> 00:55:23,240
בעוד שרוב בני גילו מרוצים
לאסוף פורטרטים...

657
00:55:23,341 --> 00:55:25,651
בעיקר של קשר משפחתי מגבש...

658
00:55:25,746 --> 00:55:27,817
נראה שמר הרברט אוסף משהו.

659
00:55:29,821 --> 00:55:33,268
אולי יש לו עין לתיאוריה האופטית...

660
00:55:33,361 --> 00:55:36,137
או מצוקת האוהבים...

661
00:55:36,233 --> 00:55:39,646
או הזמן החולף.,

662
00:55:39,741 --> 00:55:42,688
מה אתה חושב?

663
00:55:42,780 --> 00:55:48,128
אולי, גברתי, יש לו-
והייתי עומד לצידו בזה-

664
00:55:48,224 --> 00:55:51,433
עניין בהתנשאות הציורית.

665
00:55:53,769 --> 00:55:56,375
אתה יכול לראות למה בעלך
הייתה סיבה לקנות אותו?

666
00:55:56,473 --> 00:55:58,453
זה של גן.
זו כנראה סיבה מספקת.

667
00:55:58,544 --> 00:56:01,787
נכון, נכון. אבל מה עם האירועים
שקורים בתוכו, הממ?

668
00:56:03,755 --> 00:56:05,735
שנבדוק את זה ביחד?

669
00:56:07,162 --> 00:56:12,077
האם את רואה, גברתי, נרטיב
בפרקים האלה שלכאורה לא קשורים?

670
00:56:12,172 --> 00:56:15,949
יש דרמה, האם אין,
בגן המאוכלס מדי הזה.

671
00:56:17,716 --> 00:56:20,060
איזה תככים יש פה?

672
00:56:21,691 --> 00:56:24,297
אתה חושב שהדמויות
יש לך משהו לספר לנו?

673
00:56:26,166 --> 00:56:29,306
האם תדעי, גברתי,
אם הבת שלך...

674
00:56:29,406 --> 00:56:32,353
היה עניין מיוחד כלשהו
בציור הזה?

675
00:56:33,949 --> 00:56:36,623
גברתי, תוכלי לשים לזה עונה?

676
00:56:36,721 --> 00:56:39,201
גברתי 9 יש לך דעה?

677
00:56:43,735 --> 00:56:46,215
אילו בגידות מתוארות כאן?

678
00:56:53,521 --> 00:56:57,992
האם אתה חושב...
שמתכוננים לרצח?

679
00:57:04,944 --> 00:57:07,550
האם שמעת
שסוס נמצא בסטריידס?

680
00:57:07,649 --> 00:57:11,256
שזה בערך שלושה קילומטרים
מכאן על הכביש ש...

681
00:57:11,356 --> 00:57:14,769
אם עוקבים אחריו מספיק זמן,
יכול להוביל אותך לסאות'המפטון.

682
00:57:14,864 --> 00:57:17,777
אני אשאר לבוש, מר נוויל.
אתה לא תעשה זאת.

683
00:57:17,870 --> 00:57:21,784
מר קלארק אומר הסוס
טופל רע.

684
00:57:21,878 --> 00:57:24,358
אפשר לומר
שכל הדרכים יכולות להוביל לסאות'המפטון...

685
00:57:24,449 --> 00:57:26,861
אם הנוסע על סוס
הוא גאוני מספיק.

686
00:57:26,955 --> 00:57:30,425
שמעתי על סוס
שמצא את דרכו לדובר...

687
00:57:30,528 --> 00:57:33,634
ועלה על ספינה שלוקחת חציר לקאלה.

688
00:57:33,735 --> 00:57:37,114
הצרפתים, גברתי,
אל תתייחס לסוסים בחביבות.

689
00:57:37,208 --> 00:57:39,188
הם אוכלים אותם.

690
00:57:40,247 --> 00:57:43,160
הסוס שלך נאכל בחלקו, גברתי?

691
00:57:43,253 --> 00:57:45,164
אפשר להשאיר את הכובע שלי?

692
00:57:45,257 --> 00:57:47,965
הכיסא שלך נראה
חסר חשיבות שם בחוץ, מר נוויל.

693
00:57:49,332 --> 00:57:52,040
איזו הנחה משמעותית
האם עלינו להכין, גברתי...

694
00:57:52,138 --> 00:57:55,278
של סוס פצוע
שייך לאביך...

695
00:57:55,378 --> 00:57:58,916
נמצא בדרך לסאות'המפטון?

696
00:57:59,019 --> 00:58:03,934
ההנחה הראשונה היא שהסוס
אין לו עסק להיות שם בלי אבא שלי.

697
00:58:04,964 --> 00:58:09,276
ולמה זה פצוע?
ומה זה אומר על אבא שלי?

698
00:58:09,372 --> 00:58:12,581
וההנחה השנייה
ללא ספק יסבך אותי...

699
00:58:12,680 --> 00:58:16,355
מאז שסוס ללא אוכף יש עכשיו
מצא את דרכו לציור של הבוקר.

700
00:58:18,157 --> 00:58:20,068
גברת טלמן...

701
00:58:20,161 --> 00:58:24,871
למה שלא תעזוב עכשיו את החלון
ולבוא לאגן?

702
00:58:24,970 --> 00:58:28,076
אל תדאג. עמדת העליונות שלך
לא יקטן.

703
00:58:28,177 --> 00:58:30,657
אני עדיין אצטרך להסתכל עליך.

704
00:58:34,456 --> 00:58:38,836
מאז שלקחתי זמן יקר
למלא את האגן הזה במעט מים...

705
00:58:38,932 --> 00:58:41,276
למה לא לשתף אותי?

706
00:59:07,956 --> 00:59:10,527
יש לך שומה סקרנית גברת הרברט...

707
00:59:10,628 --> 00:59:13,575
והוא ממוקם באופן אידיאלי.

708
00:59:13,668 --> 00:59:17,445
האם הגנן שלך לוכד שומות,
גברת הרברט?

709
00:59:17,542 --> 00:59:20,682
לא. הוא אומר שכן
להתעודד למזל טוב...

710
00:59:20,782 --> 00:59:23,626
והשמדת אויביו,

711
00:59:23,721 --> 00:59:25,792
הם מעידים על סוסים, גברת הרברט.

712
00:59:25,892 --> 00:59:29,066
אתה לא תשכנע את מר פורינגר
לרדוף אותם,

713
00:59:29,165 --> 00:59:32,476
אדם סקרן וממוקם בצורה אידיאלית.

714
00:59:32,572 --> 00:59:34,552
מיקום אידיאלי בשביל מה?

715
00:59:34,642 --> 00:59:39,682
למה, על שכנוע סוס לבן משובח
מסאות'המפטון ללכת צולע ברגל.

716
00:59:44,830 --> 00:59:48,277
אין לך ממה לחשוש
ממר פורינגר, מר נוויל.

717
00:59:48,370 --> 00:59:51,681
הוא... צופה בך
בשביל השעשועים שלו.

718
00:59:51,777 --> 00:59:54,621
כמוני, גברתי.

719
00:59:54,717 --> 00:59:58,358
- נראה שאתה בכל זאת נלהב באופן מוזר
כדי להגן על הגנן שלך.

720
00:59:58,457 --> 01:00:02,405
זו לא את, גברתי,
אבל המכנסיים שלו הם ההגנה הטובה ביותר שלו.

721
01:00:02,498 --> 01:00:07,914
גבר במכנסיים אדומים בקושי יכול להיות
נחשב לקונספירטור לא בולט, גברתי...

722
01:00:08,010 --> 01:00:12,186
בניגוד לטיפש אחר שמתנהג
כמו פסל כשהכי פחות מצפים.

723
01:00:26,413 --> 01:00:29,758
הרחק מהבית,
מר נוויל, אני-

724
01:00:29,853 --> 01:00:32,333
אני מרגיש שאני הולך וקטן במשמעות.

725
01:00:34,495 --> 01:00:37,704
גברתי, מה מסמל
לא גדל בשבילי.

726
01:00:39,238 --> 01:00:41,309
המשמעות שלך, מר נוויל,
ניתן לייחס...

727
01:00:41,409 --> 01:00:45,516
גם לתמימות וגם להתנשאות
בחלקים שווים.

728
01:00:45,617 --> 01:00:49,155
אה, אתה יכול להתמודד עם שניהם ללא עונש,
גברת טלמן.

729
01:00:49,258 --> 01:00:53,832
אבל אתה תמצא
שהם לא סימטריים.

730
01:00:53,935 --> 01:00:57,405
אתה תמצא את זה
שוקל כבד יותר מהשני.

731
01:00:59,312 --> 01:01:01,553
מה לדעתך הכי כבד,
גברת טלמן?

732
01:01:03,186 --> 01:01:07,862
התמימות שלך, מר נוויל,
תמיד מרושע.

733
01:01:07,963 --> 01:01:12,002
אז אני אגיד את זה
הנכון הוא הכבד ביותר.

734
01:01:12,104 --> 01:01:14,482
גברתי, המיומנות שלך ראויה להערצה.

735
01:01:17,849 --> 01:01:21,456
אתה מבלה יותר מדי זמן
עם מר נוויל.

736
01:01:22,491 --> 01:01:25,631
- איך זה?
- האיש הוא פאריה.

737
01:01:25,732 --> 01:01:28,406
הוא אוכל כמו נווד
ומתלבש כמו ספר.

738
01:01:28,503 --> 01:01:32,815
איזה מחמאות. אני חושב שהוא ישתעשע.

739
01:01:32,913 --> 01:01:36,156
באשר למשרתו,
הוא נראה כמו צמר עם מחלת כף הרגל.

740
01:01:38,356 --> 01:01:40,336
אתה לא חושב
מר נוויל בקיא?

741
01:01:40,427 --> 01:01:42,338
על מה?

742
01:01:43,567 --> 01:01:45,706
על מה, גברתי?

743
01:01:48,376 --> 01:01:51,289
גברתי, יכולתי לשאת את השתיקה שלך
בתור פרובוקציה.

744
01:01:51,382 --> 01:01:53,953
למה, אדוני, שארצה להתגרות בך?

745
01:01:54,055 --> 01:01:57,434
לרגש אותי לחשוב שאולי
רוצה להחמיא למר נוויל...

746
01:01:57,528 --> 01:02:00,407
עם יותר משבחים
על הידע שלו.

747
01:02:00,501 --> 01:02:02,708
המורכבות של הדיבור שלך
אתה קרדיט, לואי...

748
01:02:02,806 --> 01:02:04,843
אבל זה עולה בהרבה על המורכבות
של כל מערכת יחסים...

749
01:02:04,943 --> 01:02:09,119
אולי הייתי עם מר נוויל,
שזה אכן פשוט מאוד.

750
01:02:09,218 --> 01:02:15,066
הוא משרת בשכר של אמי,
מחויב בחוזה. זה הכל.

751
01:02:15,164 --> 01:02:17,508
אני מעודדת מאמי
לראות אותו מכבד את זה.

752
01:02:17,601 --> 01:02:20,741
האם ההנאה שלו בעידודך
כל כך נחוץ?

753
01:02:20,842 --> 01:02:24,221
למרות שלמר נוויל יש תכונות,
הוא לא כל כך אינטליגנטי...

754
01:02:24,315 --> 01:02:27,296
וגם לא, לצורך העניין,
מוכשר כמו שהוא חושב.

755
01:02:27,388 --> 01:02:30,961
שני המאפיינים שראית
מההתחלה, לואי...

756
01:02:31,062 --> 01:02:33,668
למרות שאני מודה יותר בדעות קדומות
מאשר על ידי התבוננות.

757
01:02:45,457 --> 01:02:49,234
אני מבין שתצליח
עוזב אותנו הלילה, מר נוויל.

758
01:02:49,332 --> 01:02:53,212
ברשותה של גברת הרברט, אהיה
עוזב לאחר הגעתו של מר הרברט...

759
01:02:53,306 --> 01:02:56,879
לאחר שהעביר חוות דעת
על ציורי ביתו.

760
01:02:56,981 --> 01:03:01,054
אם המשרת שלי השיג רכב,
אני אעזוב בבוקר.

761
01:03:01,155 --> 01:03:05,968
וכמובן, מר נוויל, כמה שיותר מוקדם יותר טוב-
כפי שבוודאי ציפיתם ממני לומר.

762
01:03:06,065 --> 01:03:09,842
אתה, אדוני, הכרת לי את דעתך
על ציור, על גננות...

763
01:03:09,940 --> 01:03:12,318
הכנסייה הרומית, ללדת...

764
01:03:12,411 --> 01:03:14,755
מקומן של נשים בחיים האנגליים...

765
01:03:14,850 --> 01:03:17,956
ההיסטוריה והפוליטיקה של ליבק
ואילוף כלבים.

766
01:03:18,056 --> 01:03:22,937
סול נמצא בעמדה הוגנת לצפות מראש
דעתך לגבי עזיבתי.

767
01:03:23,033 --> 01:03:27,072
והאם רדסטוק יברך אותך
באירוח כה מסור?

768
01:03:27,174 --> 01:03:29,984
מר טלמן, אדוני, טופלתי...

769
01:03:30,080 --> 01:03:34,222
עם הכנסת אורחים נהדרת ככל שיכולתי לייחל
בביתה של גברת הרברט.

770
01:03:45,010 --> 01:03:49,288
הציורים שלך מלאים
התצפית הכי לא צפויה, מר נוויל...

771
01:03:49,385 --> 01:03:53,265
ולהסתכל עליהם דומה לרדיפה
אלגוריה מסובכת.

772
01:03:53,360 --> 01:03:55,636
אתה בטוח שהסולם הזה היה שם?
- ללא עוררין.

773
01:03:55,732 --> 01:03:58,542
- ומה זה? זה נראה כמו-
מה שזה לא יהיה, זה היה שם.

774
01:03:58,636 --> 01:04:01,446
– מרת טלמן תאשר זאת.
- איך זה?

775
01:04:01,542 --> 01:04:03,522
איך אשתי תאשר את זה?

776
01:04:03,613 --> 01:04:06,389
מר נוויל כנראה
מקיף מדי באמירתו.

777
01:04:06,486 --> 01:04:09,899
אני יכול, עם זאת,
לאשר את המראה של סולם

778
01:04:09,993 --> 01:04:13,497
זה נשען נגד
חדר הנסיגה של אבי.

779
01:04:13,600 --> 01:04:16,547
זה אכן כך, גבירתי.
יש לך ידע מדויק.

780
01:04:16,639 --> 01:04:18,846
ידע מדוייק כאילו, גברתי...

781
01:04:18,944 --> 01:04:21,015
אתה הנחת אותו שם בעצמך,
היית אומר?

782
01:04:21,115 --> 01:04:24,324
מר נוויל, אם אי פעם היה לי כזה שכל...

783
01:04:24,422 --> 01:04:26,459
הייתי מוצא את זה בלתי אפשרי
שהרים אותו.

784
01:04:26,559 --> 01:04:31,201
זה היה לוקח... שני גברים.
- עצור!

785
01:04:31,302 --> 01:04:33,282
רָחוֹק!

786
01:04:37,816 --> 01:04:39,796
מה אתה רוצה, מר קלארק?

787
01:04:39,886 --> 01:04:42,560
אתה יכול לבוא איתי, אדוני?
זה חשוב.

788
01:05:46,987 --> 01:05:48,967
גברתי, זה הכי חשוב
שאני מדבר איתך.

789
01:05:49,058 --> 01:05:52,198
אני לא יכול עכשיו, תומס.
- אני בעמדה להתעקש.

790
01:05:52,297 --> 01:05:55,369
תומס, אחרי מה שקרה,
אני מסרב לדבר איתך עכשיו.

791
01:05:55,470 --> 01:05:58,917
אתה חייב לטפל בעניינים בעצמך, או,
במוצא האחרון, עליך לשאול את מר טלמן.

792
01:05:59,011 --> 01:06:01,787
אומר למר טלמן את אשר על ליבי
לא יעזור לך.

793
01:06:01,883 --> 01:06:03,794
למה אתה מתכוון?

794
01:06:03,887 --> 01:06:07,596
זאת אומרת, גברתי, שאני בטוחה שאני עוד מעט
להיות מואשם ברצח בעלך...

795
01:06:07,695 --> 01:06:11,472
ואני נחוש
להתעמת עם המצב הזה מוגן היטב.

796
01:06:11,569 --> 01:06:13,480
ומי יאשים אותך?

797
01:06:13,573 --> 01:06:15,951
ראשית, אני חושב, יהיה החתן שלך...

798
01:06:16,045 --> 01:06:18,457
עזר והיה עד
כנראה על ידי משרתיו.

799
01:06:18,549 --> 01:06:21,029
- איך זה יכול להיות?
אני צריך את עזרתך.

800
01:06:21,122 --> 01:06:23,033
לאיזה מטרה...

801
01:06:23,126 --> 01:06:26,130
אם החתן שלי מאמין שאתה אשם
על הרצח של מר הרברט?

802
01:06:29,104 --> 01:06:31,084
תעזוב אותי.

803
01:06:32,310 --> 01:06:35,291
- מריה!
- לקרוא למשרתים שלך לא יעזור.

804
01:06:35,383 --> 01:06:37,363
למה אתה מתכוון? מריה!

805
01:06:37,454 --> 01:06:40,025
- אני מתכוון לחוזה של השרטט, גברתי.
- מה עם זה?

806
01:06:40,126 --> 01:06:42,037
מריה, התקשר למר טלמן.

807
01:06:42,130 --> 01:06:45,043
אני מתכוון להתחייבויות החוזיות שלך
למר נוויל.

808
01:06:45,136 --> 01:06:47,047
מה מהם?

809
01:06:47,140 --> 01:06:49,279
גברתי, את לא הגונה
מעבר למילים.

810
01:06:50,313 --> 01:06:53,590
מריה, אל תטרחי להתקשר למר טלמן.
תביא אותי במקום א-

811
01:06:55,090 --> 01:06:57,570
תביא לי כלום.
אני לא צמא רק כרגע.

812
01:07:04,641 --> 01:07:08,953
עכשיו, מר נויס, מה אתה מסיק?

813
01:07:09,051 --> 01:07:13,124
יש להאשים אותי שלא בצדק וללא מצפון
על רצח בעלך.

814
01:07:13,226 --> 01:07:15,137
באיזה נימוק?

815
01:07:15,230 --> 01:07:18,302
שהייתי האדם הכי סביר
לעשות את זה.

816
01:07:18,402 --> 01:07:20,814
שהייתי האדם היחיד,
למעט משרתיך...

817
01:07:20,908 --> 01:07:23,286
לדעת על שובו של מר הרברט ביום שישי.

818
01:07:23,379 --> 01:07:26,952
שאני אשם בגלל הידוע שלי
רגשות כלפי בעלך.

819
01:07:27,053 --> 01:07:28,964
זה מגוחך. היה-

820
01:07:29,057 --> 01:07:32,504
וגברת, אני האדם היחיד בקבוצה
של אנשים שאתה עומד להזכיר...

821
01:07:32,597 --> 01:07:35,510
שלא היה בבית מחכה
הגעתו של מר הרברט.

822
01:07:35,603 --> 01:07:38,584
ועוד, גברתי,
בגלל הרגשות הידועים שלי כלפיך.

823
01:07:41,348 --> 01:07:44,795
האם כל זה סיבה מספקת?
- יש עוד.

824
01:07:44,889 --> 01:07:48,268
חדר העבודה של מר הרברט
עמוס בניירות באופן מסתורי...

825
01:07:48,362 --> 01:07:51,036
והכפפות שלי שם.

826
01:07:51,135 --> 01:07:53,274
עכשיו נגד הקונספירציה הזו,

827
01:07:53,372 --> 01:07:57,149
אני צריך את ההגנה שלך ועוד.

828
01:07:59,451 --> 01:08:01,761
אם אתה אשם תומס, לא יהיה לך אף אחד מהם

829
01:08:01,857 --> 01:08:05,270
עם החוזה של מר נוויל, גברתי,
אני אקבל את שניהם.

830
01:08:05,363 --> 01:08:08,469
להגנתך
ותמורת 700 גינאה...

831
01:08:08,569 --> 01:08:11,448
אני אחליף לך את החוזה
על הבגידות שלך.

832
01:08:13,145 --> 01:08:17,457
אין לי כסף.
700 זה סכום מחושב.

833
01:08:20,928 --> 01:08:24,432
אני אחליף לך את החוזה
עבור הציורים.

834
01:08:25,570 --> 01:08:29,143
יש לך 2 ציורים,
ולמר נוויל יש מוניטין.

835
01:08:29,244 --> 01:08:31,815
מה, עבור 12 ציורים שבוצעו באופן פרטי?

836
01:08:31,917 --> 01:08:35,694
תשקול, גברתי. הציורים יכולים להיות
מתפרשת כמבוכה עבורך...

837
01:08:35,791 --> 01:08:38,135
והמטרה המקורית והמשמעות
של הציורים...

838
01:08:38,229 --> 01:08:41,972
כמתנה לבעלך פטור.

839
01:08:42,070 --> 01:08:46,883
הציורים האלה, מר נויס,
כבר עלו לי יותר מדי.

840
01:08:46,980 --> 01:08:49,984
הם עלולים לעלות לך
הרבה יותר.

841
01:08:50,086 --> 01:08:52,259
הם עשויים לעלות לך אולי הכל.

842
01:08:52,357 --> 01:08:55,964
נואפת עם בעל מת
אין מוניטין להתענג עליו.

843
01:08:57,200 --> 01:09:00,340
- ומר נוויל?
מה עם מר נוויל? הוא הלך לרדקוט.

844
01:09:00,440 --> 01:09:04,252
- איזה חלק יש לו בתחבולה הזאת?
- הוא לא חלק מהתחבולה שלי.

845
01:09:04,348 --> 01:09:07,454
הוא יכול להיות צד להסדר עתידי
עם אותה כוונה.

846
01:09:08,589 --> 01:09:10,500
שילמת לו אגרה, גברתי...

847
01:09:10,593 --> 01:09:14,507
והצעת לו פנסיון מלא
על הנכס שלך במהלך העמלה.

848
01:09:14,601 --> 01:09:17,912
לעין הסקרנית,
זה כמו שהוא שווה בדרך כלל.

849
01:09:18,009 --> 01:09:19,989
עם החוזה בידך
והושמד...

850
01:09:20,079 --> 01:09:22,059
למה העולם צריך לחשוב
הצעת לו יותר?

851
01:09:25,423 --> 01:09:27,403
איפה החוזה הזה עכשיו?

852
01:09:27,494 --> 01:09:29,997
יש לי את זה כאן, גברתי.
איפה הציורים?

853
01:09:30,099 --> 01:09:33,137
מה ייאמר
אם כבר לא היו לי הציורים?

854
01:09:33,239 --> 01:09:35,150
שהרסת אותם...

855
01:09:35,243 --> 01:09:38,349
שכן, בלי בעלך,
הם היו חסרי ערך עבורך.

856
01:09:38,449 --> 01:09:41,089
מה יקרה
אם היה ידוע שהם עומדים למכירה?

857
01:09:41,188 --> 01:09:43,099
התחבולה שלך חלשה.

858
01:09:43,192 --> 01:09:47,470
שמכרת אותם כדי להרשות לעצמך
אזכרה לבעלך...

859
01:09:47,567 --> 01:09:50,571
או, לחילופין, שמכרת אותם לפי הסדר
לפטור את הבית ממשהו...

860
01:09:50,674 --> 01:09:53,416
שכואב לך
בכל פעם שאתה מסתכל עליהם.

861
01:09:55,717 --> 01:10:00,029
שאלת אותי פעם, גברת פירפוינט, אם אני יכול
לספק לך פיסת רכילות מרשימה.

862
01:10:00,126 --> 01:10:02,663
ואני זוכר את המחווה הידידותית שלך
בזמנו.

863
01:10:02,765 --> 01:10:05,268
אה, גברתי...

864
01:10:05,369 --> 01:10:08,077
אתם הרומאים יודעים להיות צדקה.

865
01:10:12,283 --> 01:10:15,162
אני יכול לספק לך
עם קצת יותר מרכילות.

866
01:10:15,256 --> 01:10:17,293
אני בעמדה להזמין אותך
לעזור לי...

867
01:10:17,393 --> 01:10:21,671
לפרט ולקשט פריט כזה-
פריט משעשע.

868
01:10:21,769 --> 01:10:26,240
אנחנו לא צריכים לעבוד קשה מדי,
כי קצהו של העניין מונח היטב.

869
01:10:26,345 --> 01:10:30,725
ואיזה תועלת אמיתית אתה חושב
אולי אני ירוויח מהתרגיל הזה?

870
01:10:30,821 --> 01:10:35,702
שעשוע ותענוג מסוים
בתחבילה סימטרית...

871
01:10:35,797 --> 01:10:38,971
והסיפוק שהטובים שלנו
עלול להיות אי נוחות רצינית.

872
01:10:39,070 --> 01:10:44,247
ומי יודע? אולי שני פרטנרים
ומטע של עצי תפוז...

873
01:10:44,347 --> 01:10:46,793
אם גברת הרברט נדיבה.

874
01:10:46,886 --> 01:10:49,799
ולמה גברת הרברט?

875
01:10:49,892 --> 01:10:52,668
כי אני חושב שתמצא
היא פילגש האסטרטגיה.

876
01:10:52,765 --> 01:10:55,769
ואם אתה לא מרוויח ממנה ישירות,
אני חושב שבדיעבד...

877
01:10:55,871 --> 01:10:58,613
אם תחכה כמה שנים,
אז תשיג אותם ממני...

878
01:10:58,710 --> 01:11:00,690
כאות להערכתי.

879
01:11:01,716 --> 01:11:03,627
מאותו מקור?

880
01:11:03,720 --> 01:11:05,700
גברתי, אני חושב שהבנת אותי.

881
01:11:08,863 --> 01:11:10,774
אנדרטה תזדקק למעצב.

882
01:11:10,867 --> 01:11:14,974
האם שרטט ממון מסוים
להוט לחתום על חוזה נוסף?

883
01:11:15,076 --> 01:11:17,750
עד כמה שידוע לי, אדוני,
הרעיון הוא של גברת הרברט...

884
01:11:17,848 --> 01:11:19,953
למרות שההוצאות עשויות להיות מונחות
בדלת של מר נוויל.

885
01:11:20,052 --> 01:11:21,963
על-פנים.

886
01:11:22,056 --> 01:11:26,198
הציורים שלו הם שאמורים להימכר,
לא יותר מהכישרון שלו.

887
01:11:26,298 --> 01:11:30,144
בזכות המוניטין ההולך וגדל של מר נוויל,
ניתן למכור 12 ציורים ברווח...

888
01:11:30,239 --> 01:11:32,719
לספק מוצק יותר
ואנדרטה מתמשכת.

889
01:11:32,811 --> 01:11:35,417
אומרים שמר נוויל
מוזמן להאג.

890
01:11:35,516 --> 01:11:38,963
אהה. אם היה לי הכוח...

891
01:11:39,057 --> 01:11:42,595
הייתי מקדם את גברת הרברט
100 גינאה מיד-

892
01:11:42,698 --> 01:11:47,113
עבור חוצפה הונית,
על חוצפה לנוכח האבל.

893
01:11:47,206 --> 01:11:50,210
מר הרברט אינו תירוץ מיוחד
על נדיבות כזו...

894
01:11:50,313 --> 01:11:53,726
אבל איך מכוון בפומבי
האם המחווה?

895
01:11:53,820 --> 01:11:57,233
- איך יכלו הדורות לפקפק בחיבתה?
-בדיוק כך.

896
01:11:57,327 --> 01:12:00,672
אני אציע 300 גינאה-
לא הכסף שלי, אתה מבין.

897
01:12:00,767 --> 01:12:02,940
חמי.
הוא יכול להרשות לעצמו.

898
01:12:03,038 --> 01:12:06,144
הוא אוסף-
אין לו חדות, אין ידע.

899
01:12:06,244 --> 01:12:09,748
אני אגיד לו שהם איטלקים.

900
01:12:09,852 --> 01:12:12,128
- גידו רני, אה, מודסטה.

901
01:12:12,223 --> 01:12:15,329
הוא יתלה אותם
בחדר חשוך איפשהו...

902
01:12:15,429 --> 01:12:17,841
והם לא ייראו עוד לעולם.

903
01:12:17,935 --> 01:12:21,109
זה חבל מאוד,
כי הם מלאים בפרטים מאירים.

904
01:12:21,208 --> 01:12:24,121
מר נוויל מתקדם
ברגישויות של גברת הרברט...

905
01:12:24,214 --> 01:12:28,253
כמו גבר לוחץ על מפעל חיים
על ידי שלבים איטיים.

906
01:12:28,355 --> 01:12:31,598
אולי יהיה רעיון
בדמיונו של מר נוויל...

907
01:12:31,696 --> 01:12:34,575
לחוזה מסוים
להגביל את כולם?

908
01:12:34,668 --> 01:12:38,616
רכוב על סוס - סנט ג'ורג' המהמם,
נראה כמו ז'קוביט עם, אממ-

909
01:12:38,710 --> 01:12:41,748
עם פלטה למגן
ורטט מלא במברשות...

910
01:12:41,849 --> 01:12:44,125
ועט מוחזק לרוחב בשיניו.

911
01:12:44,220 --> 01:12:46,461
עם אצבעות מוכתמות בדיו.

912
01:12:46,558 --> 01:12:48,538
מה יש לו באצבעות?

913
01:12:48,629 --> 01:12:50,666
לא ניתן להזכיר.

914
01:12:50,767 --> 01:12:53,873
- עוד עט?
- זה כמו עט.

915
01:12:53,973 --> 01:12:56,613
- האם זה עט?
-עט קטן.

916
01:12:56,712 --> 01:12:59,022
העט חזק יותר מהחרב.

917
01:12:59,117 --> 01:13:03,463
נעביר 400 גינאה
לאנדרטה הגרדית הזו לעט.

918
01:13:03,559 --> 01:13:07,268
והקבלה שלנו תהיה הציור של מר נוויל
בבית המרחץ.

919
01:13:07,366 --> 01:13:09,972
- ההוא עם הכלב הקטן.
- מממ. מכשכש בזנבו.

920
01:13:11,341 --> 01:13:14,982
גברת הרברט עושה טוב למכור אותם.
כמה הם יביאו?

921
01:13:15,082 --> 01:13:17,756
הם שווים
מה שרוכשים אותם רוצים לשלם.

922
01:13:17,855 --> 01:13:21,735
מר סימור הציע בהיסוס 400 גינאה.
- הא!

923
01:13:21,829 --> 01:13:25,606
אני נוטה לחשוב שהוא עושה
הצעתו הנדיבה לגברת הרברט...

924
01:13:25,704 --> 01:13:30,312
כדי לעניין אותה בגדול יותר ו-
מכירה מפוארת יותר.

925
01:13:30,412 --> 01:13:33,882
- איזו עוד מכירה?
- למה, כמובן, של הבית.

926
01:13:33,987 --> 01:13:36,058
ובכן, זה היה מאוד קדימה מצידו.

927
01:13:36,157 --> 01:13:38,228
בדקתי את השאיפה שלו...

928
01:13:38,328 --> 01:13:41,741
בכך שהוא מציע שיקנה סט
של ציורים מכובדים שלו.

929
01:13:41,836 --> 01:13:45,545
כל דרך היא דרך שימושית
לעזור לגברת הרברט ל-

930
01:13:45,643 --> 01:13:49,921
מציאה משתלמת יותר ובכך
לעזור לה להפגין את אובדנה...

931
01:13:50,019 --> 01:13:52,124
בידיעה שסכום גדול יותר...

932
01:13:52,223 --> 01:13:54,897
יהווה אנדרטה גדולה יותר
עבור בעלה.

933
01:13:54,995 --> 01:13:59,501
מר הרברט, כך או כך,
תועלת מהתעשייה של מר נוויל...

934
01:13:59,604 --> 01:14:01,515
כמו כולנו, אדוני.

935
01:14:01,608 --> 01:14:05,078
אני לא מצליח לראות, בתור התחלה, את התועלת שלי
או, לצורך העניין, שלך.

936
01:14:05,182 --> 01:14:07,856
מר טלמן, אתה לא הגון.

937
01:14:07,955 --> 01:14:12,028
אתה, אדוני, כמו, בחופשתך,
האפוטרופוס העתידי של בנך לעתיד...

938
01:14:12,129 --> 01:14:14,109
לעמוד בעמדה מעוררת קנאה.

939
01:14:14,200 --> 01:14:16,544
ושקול את הניקיון של זה, אדוני.

940
01:14:16,638 --> 01:14:20,745
לאחוזה תהיה אנדרטה נסבלת
שהוא חלק מהנוף...

941
01:14:20,847 --> 01:14:24,659
במקום 12 פריטים מתכלים
שהם רק ייצוגים שלו.

942
01:14:24,755 --> 01:14:29,170
אני לא מבין למה ההנחה של מר סימור
צריך להשיג לו חלק מהירושה של בני.

943
01:14:29,263 --> 01:14:32,642
אולי שם שוב
מר סימור יעשה לך טובה, אדוני.

944
01:14:32,738 --> 01:14:34,649
למה אתה מתכוון?

945
01:14:34,742 --> 01:14:37,450
על ידי לקיחת האפשרות
שהבן שלך אי פעם ראה אותם-

946
01:14:37,546 --> 01:14:40,220
כשיהיה לך אחד, כפי שאני בטוח שיהיה לך.

947
01:14:40,319 --> 01:14:42,299
למה הוא לא יראה אותם?

948
01:14:42,390 --> 01:14:45,997
כי, אדוני, הוא עשוי לתפוס
העדויות האלגוריות בהן...

949
01:14:46,097 --> 01:14:49,772
שאולי אתה, אדוני,
להיות עקשן מספיק כדי להכחיש.

950
01:14:49,872 --> 01:14:52,478
למר נוויל לא היה שימוש באלגוריה...

951
01:14:52,576 --> 01:14:55,284
וסביר שלא אפספס
מה שהבן שלי יעריך.

952
01:14:55,382 --> 01:14:58,795
משמעות אלגורית, אדוני,
זה עשוי לערב את אמו.

953
01:14:58,890 --> 01:15:03,134
מַה?
אִשׁתִי? איך זה?

954
01:15:03,231 --> 01:15:06,804
זה נזקף בדמיון, אדוני...

955
01:15:06,906 --> 01:15:10,046
שמר נוויל ראה אותך
כבעל שולל.

956
01:15:13,318 --> 01:15:15,298
איך רימו אותי?

957
01:15:22,470 --> 01:15:26,316
השתכנעתי, שרה,
שאתה שולל אותי!

958
01:15:26,411 --> 01:15:29,221
- מה הקטע עם הקול שלך?
- לעזאזל הקול שלי!

959
01:15:29,317 --> 01:15:31,297
אם תעשה זאת, זה היה מפחיד אותי פחות.

960
01:15:31,387 --> 01:15:34,266
מה הבעיה עם הפנים שלך?
הפנים שלך, לואיס, אדומות מאוד.

961
01:15:34,360 --> 01:15:38,775
לא אדום יותר מהגב שלך, גברתי,
כשמר נוויל סיים עם זה!

962
01:15:41,976 --> 01:15:45,150
כשהדיבור שלך גס כמו הפנים שלך, לואי...

963
01:15:45,249 --> 01:15:48,526
אתה נשמע חסר אונים ביום
כשאתה מופיע בלילה.

964
01:15:48,622 --> 01:15:52,092
לילה ויום, גברתי,
ההתנהגות שלך הייתה גסה...

965
01:15:52,196 --> 01:15:54,972
ועכשיו הוא למטה
בשחור-לבן המקביל...

966
01:15:55,068 --> 01:15:56,979
לכל העולם להציץ בו...

967
01:15:57,072 --> 01:16:00,610
האם השמש זורחת
או שהרוח נושבת חמה או קרה.

968
01:16:00,713 --> 01:16:04,160
הנאום שלך, לואיס,
הופך למטאורולוגי.

969
01:16:04,253 --> 01:16:06,164
אתה חייב להסביר את ההתנשאות שלך.

970
01:16:06,257 --> 01:16:09,033
זו לא התנשאות, גברתי,
אלא הציורים של מר נוויל.

971
01:16:09,130 --> 01:16:12,600
הייתי בטוח שאתה מאמין למר נוויל
לא מסוגל למשמעות מסובכת.

972
01:16:12,704 --> 01:16:14,615
מה הוא עשה עכשיו?

973
01:16:14,708 --> 01:16:18,679
זה בעיקר מה שהוא ביטל.
נראה שזה האדם שלך.

974
01:16:18,783 --> 01:16:21,889
אין לי שליטה
על הרישומים של מר נוויל.

975
01:16:21,989 --> 01:16:23,900
הוא מצייר מה שבא לו.

976
01:16:23,993 --> 01:16:26,803
לא משלמים לו לצייר להנאתו
וגם לא, גברתי, בשבילך.

977
01:16:26,899 --> 01:16:29,505
- מה גורם לך לחשוב שהוא עשה את זה?
- כנראה איך שזה נראה.

978
01:16:29,604 --> 01:16:31,584
- איך זה נראה?
- איך שהעולם רואה את זה.

979
01:16:31,675 --> 01:16:35,782
העולם? לא יכול להיות שיהיו כל כך הרבה אנשים
שראו את הציורים האלה.

980
01:16:35,884 --> 01:16:38,091
מי האנשים האלה
שמייצגים את העולם?

981
01:16:38,188 --> 01:16:41,067
- סימור, נויס, הפולנס.
- אה! ומה הם רואים?

982
01:16:41,160 --> 01:16:44,073
די, גברתי, לשמח אותם,
להפעיל את הלשון...

983
01:16:44,166 --> 01:16:46,077
לדון באבות.

984
01:16:46,170 --> 01:16:48,480
או היעדר זה.

985
01:16:48,575 --> 01:16:52,921
הם רואים אז מה יש להם זמן רב
חיפשתי, אתה חושב?

986
01:16:53,018 --> 01:16:54,929
וזה אומר?

987
01:16:55,022 --> 01:16:58,231
הזדמנות להעיר אותך
על כך שלא ייצר יורש.

988
01:17:01,134 --> 01:17:03,774
אישה, צריך שניים.

989
01:17:03,873 --> 01:17:06,945
זה אכן כך, אדוני.

990
01:17:07,046 --> 01:17:09,492
אתה מדהים אותי.

991
01:17:09,583 --> 01:17:12,621
- ומה זה קשור למר נוויל?
אני יכול לשאול אותך את זה, גברתי.

992
01:17:12,724 --> 01:17:16,001
- לא עשית. שאלת את מר נויס.
- הוא זה שהצביע על כך בפניי.

993
01:17:16,097 --> 01:17:18,771
עם האף הארוך שלו,
הוא יכול להפנות אותך בכל דרך שירצה.

994
01:17:18,869 --> 01:17:22,942
גברתי, את תסתכלי על הציורים האלה
ואתה תסביר לי...

995
01:17:23,044 --> 01:17:26,253
מדוע סולם קלוש הוא נוח
מונח מתחת לחלון שלך...

996
01:17:26,351 --> 01:17:29,560
ולמה הסתימה הקטנה והמקוממת שלך
נמצא מחוץ לבית המרחץ...

997
01:17:29,658 --> 01:17:33,401
ולמה בגדי ההליכה שלך
לקשט כלאחר יד את שיחי הליכת הטקסוס.

998
01:17:33,498 --> 01:17:39,039
המלאי שלך, לואי, הוא בלתי מוגבל-
כמו המכנסיים הארוכים, הנקיים והלבנים שלך.

999
01:17:39,143 --> 01:17:42,488
אבל אין שום דבר מהותי
בכל אחד מהם.

1000
01:17:48,696 --> 01:17:50,607
תן לי לשאול אותך.

1001
01:17:50,700 --> 01:17:53,613
אולי אתה יכול להסביר מה המגפיים שלך
עשו בשדה הכבשים.

1002
01:17:53,706 --> 01:17:55,617
הם לא היו המגפיים שלי.

1003
01:17:55,710 --> 01:17:58,554
ולמה החולצה שלך הייתה
מתבטל על גדר חיה ליד הפסל של הרמס?

1004
01:17:58,649 --> 01:18:00,560
זו לא הייתה החולצה שלי.

1005
01:18:00,653 --> 01:18:04,100
אתה לא יכול לראות את הסחף
מהאינקוויזיציה הביתית הזו?

1006
01:18:04,193 --> 01:18:06,503
אתה עונה לי
כפי שיכולתי לענות לך.

1007
01:18:06,597 --> 01:18:08,577
אתה לא יכול להכחיש שזה הכלב שלך.

1008
01:18:08,669 --> 01:18:11,946
והואיל ועם האשמה האחרונה שלך...

1009
01:18:12,042 --> 01:18:15,182
אתה רודף אחר העמימות
של שמשיה נטושה...

1010
01:18:15,282 --> 01:18:18,195
אתה, אדוני, שלם על הנייר...

1011
01:18:18,288 --> 01:18:20,734
בכובע שאול
ומעיל מושאל...

1012
01:18:20,827 --> 01:18:23,831
וצל שאול,
אני לא צריך לתהות.

1013
01:18:23,933 --> 01:18:29,042
פוזות, אדוני, עם הברכיים שלך אפופות
והתחת שלך אסוף החוצה...

1014
01:18:29,143 --> 01:18:31,487
ופנים כמו תאנה הולנדית...

1015
01:18:31,581 --> 01:18:35,654
ושריקה פרוטסטנטית אדיבה,
אני לא צריך לתהות...

1016
01:18:35,756 --> 01:18:39,226
על השפתיים הזחוחות והזחוחות שלך.

1017
01:18:39,330 --> 01:18:44,370
ולואיס, תמיד אמרת
שלמר נוויל אין דמיון.

1018
01:18:44,473 --> 01:18:47,579
הוא מצייר מה שהוא רואה.

1019
01:18:47,680 --> 01:18:51,628
ממורשתו של מי אכלת אז-
של אבא שלי?

1020
01:18:53,625 --> 01:18:57,437
והעולם יודע שהוא מת...

1021
01:18:57,533 --> 01:18:59,604
ולא בטוח מי הרג אותו.

1022
01:19:01,507 --> 01:19:03,487
העולם
אולי להציץ בציורים האלה...

1023
01:19:03,578 --> 01:19:07,549
ולשאול איזו מזימה של ירושה
האם למר נוויל היה בשבילך.

1024
01:19:10,993 --> 01:19:15,100
את חסרת כבוד, גברתי...

1025
01:19:15,202 --> 01:19:19,412
ואתה מצדד בבן חוכר-איכר
נגד בעלך.

1026
01:19:21,614 --> 01:19:24,925
התחתנת עם הנכדה
של קורבן צבא.

1027
01:19:26,490 --> 01:19:30,768
ואין שום דבר שאמרתי
זה מרמז שאני לצדד במר נוויל.

1028
01:19:30,866 --> 01:19:34,507
אבל אני מקווה שתסכימו
שהוא הועיל לכולנו.

1029
01:19:34,607 --> 01:19:36,587
מה עשית עם הציורים שלו?

1030
01:19:36,678 --> 01:19:39,591
קניתי אותם ב-600 גינאה,
אני מתכנן להשמיד אותם.

1031
01:19:39,684 --> 01:19:41,664
הו, יהיה חבל להשמיד אותם.

1032
01:19:41,755 --> 01:19:47,205
אתה מודאג מהדור הזה
יידע על הכפילות שלך!

1033
01:19:47,299 --> 01:19:49,210
לואיס.

1034
01:19:49,303 --> 01:19:52,750
הם מכילים ראיות
מסוג אחר...

1035
01:19:52,844 --> 01:19:55,188
סוג בעל ערך רב יותר
ממה שנתפס...

1036
01:19:55,282 --> 01:20:00,027
על ידי אלה שנוגדו בשערורייה
זה מורח את כבודך-

1037
01:20:00,125 --> 01:20:04,039
ראיה לכך שמר נוויל עשוי להיות מודע לכך
עד מותו של אבי.

1038
01:20:52,129 --> 01:20:54,109
בוקר טוב גברתי,

1039
01:20:54,199 --> 01:20:56,110
מר נוויל.

1040
01:20:56,203 --> 01:20:58,183
בוקר טוב, אדוני.

1041
01:20:59,343 --> 01:21:01,254
בוקר טוב.

1042
01:21:01,347 --> 01:21:05,796
למרות שהקיץ פתאום נראה עבר
ומזג האוויר פחות טוב.

1043
01:21:05,890 --> 01:21:08,131
מה, מר נוויל, הביא לך
לחזור לאנסטי כל כך מהר?

1044
01:21:08,227 --> 01:21:10,400
חשבתי על האחוזה הצנועה שלנו
ראה את האחרון מכם.

1045
01:21:10,498 --> 01:21:13,104
אני נשאר, גברתי, ברדסטוק
עם הדוכס מלודרדייל...

1046
01:21:13,204 --> 01:21:15,184
ובאו לפי ההזמנה
של מר סימור...

1047
01:21:15,275 --> 01:21:19,451
לגלות שבאופן מוזר הוא בחוץ
ורוב ביתו סתום.

1048
01:21:20,653 --> 01:21:24,601
מר סימור, אני מבין,
נמצאת בסאות'המפטון עם בעלי.

1049
01:21:26,530 --> 01:21:30,171
ההלוויה הייתה לפני שלושה ימים,
והם דנים ברכוש.

1050
01:21:30,271 --> 01:21:34,151
זה היה נראה אז
שהביקור שלי מתוזמן גרוע.

1051
01:21:34,246 --> 01:21:36,783
גברתי, אפשר לשאול
אחרי בריאותה של אמך?

1052
01:21:36,885 --> 01:21:41,334
למרות שאמא שלי הייתה מובן
מוטרד ממותו של אבי...

1053
01:21:41,427 --> 01:21:45,273
היא עכשיו, בידע
שהחיבה שלה לאבי...

1054
01:21:45,368 --> 01:21:48,872
לעולם לא ניתן להשיב, בנחת.

1055
01:21:48,976 --> 01:21:51,081
ומה עם עצמך, גברתי?

1056
01:21:51,180 --> 01:21:55,026
אני בסדר, מר נוויל,
ואנחנו משגשגים.

1057
01:21:55,121 --> 01:21:57,101
מר ואן הוטן ישקול עבורנו...

1058
01:21:57,192 --> 01:22:01,607
ניהול חדש של המגרש
בגישה רעננה לחלוטין.

1059
01:22:01,701 --> 01:22:03,681
הוא בא לבקשתנו כדי...

1060
01:22:03,772 --> 01:22:07,219
לרכך את הגיאומטריה
שאבי מצא לטעמו...

1061
01:22:07,312 --> 01:22:13,160
ולהציג קלות חדשה
ועור פנים לתוך הגן.

1062
01:22:13,257 --> 01:22:16,568
מר ואן הויטן עבד בהאג...

1063
01:22:16,665 --> 01:22:19,646
והוא הציג את מר טלמן
עם כמה הקדמות חדשות...

1064
01:22:19,737 --> 01:22:23,344
בו נתחיל באביב הבא.

1065
01:22:23,444 --> 01:22:26,152
הוא גם שרטט.

1066
01:23:03,290 --> 01:23:07,534
מר נוויל בא, אמא,
כפי ששנינו האמנו שהוא עלול...

1067
01:23:07,632 --> 01:23:11,079
והוא הביא עמו
מתנה נדירה מראדסטוק-

1068
01:23:11,173 --> 01:23:14,245
שלושה רימונים
מהגנן של לודרדייל...

1069
01:23:14,346 --> 01:23:17,259
גדל באדמת אנגלית
תחת שמש אנגלית.

1070
01:23:17,352 --> 01:23:20,128
אבל בעזרת העזרה, גברתי,
של 100 זגוגיות...

1071
01:23:20,224 --> 01:23:23,364
ואספקה של חצי שנה
של חום מלאכותי.

1072
01:23:23,464 --> 01:23:26,240
תודה לך, מר נוויל.

1073
01:23:26,336 --> 01:23:29,044
אנחנו חייבים לראות
מה אנחנו יכולים לעשות עבורך בתמורה.

1074
01:23:29,142 --> 01:23:32,351
הייתי בערך
לקחת את מר ואן הוטן לנהר.

1075
01:23:32,449 --> 01:23:36,420
יש לו תוכניות לעשות סכר
ולהציף את השדה התחתון.

1076
01:23:37,625 --> 01:23:39,832
ללא ספק אראה אותך מאוחר יותר, מר נוויל.

1077
01:23:44,239 --> 01:23:46,651
שדות מוצפים, גברתי?

1078
01:23:46,745 --> 01:23:48,884
האם אתה מתכוון להצטרף לאנסטי לים?

1079
01:23:48,982 --> 01:23:52,520
אמור להיות לנו אגם נוי.

1080
01:23:52,622 --> 01:23:54,568
לחתי יש שאיפות
למען בני ארצו.

1081
01:23:54,660 --> 01:23:57,163
זה כנראה אתה, מר נוויל,
שפקח את עיניו...

1082
01:23:57,265 --> 01:23:59,404
לאפשרויות הנוף שלנו.

1083
01:24:01,775 --> 01:24:04,847
למה ההולנדי הזה מכשכש בזרועותיו?

1084
01:24:04,947 --> 01:24:06,927
האם הוא מתגעגע לטחנות רוח?

1085
01:24:07,018 --> 01:24:09,589
מי יודע?

1086
01:24:09,690 --> 01:24:14,070
הוא אדם עם רעיונות חדשים.
רעיונות חדשים דורשים אולי שיטות חדשות.

1087
01:24:14,166 --> 01:24:16,112
איך היה ברדסטוק?

1088
01:24:16,203 --> 01:24:18,308
זה בסדר גברת...

1089
01:24:18,407 --> 01:24:20,819
אבל משעמם אחרי ההתרגשות
של אנסטי.

1090
01:24:20,913 --> 01:24:24,656
אה, והאם הגעת לכאן עכשיו
לחדש את ההתרגשות האלה?

1091
01:24:24,754 --> 01:24:26,734
הו, גברתי,
זה יהיה יומרני.

1092
01:24:26,825 --> 01:24:28,805
זה אכן יקרה, אדוני.

1093
01:24:28,895 --> 01:24:31,671
בכל החוזים יש, אחרי הכל,
זכתה לכבוד...

1094
01:24:31,768 --> 01:24:33,748
והגופה נקברה.

1095
01:24:33,839 --> 01:24:36,285
גברתי, זה היה בוטה.

1096
01:24:36,376 --> 01:24:39,789
אני זוכר, אדוני, שהיית בוטה
בהתנהלותך איתי.

1097
01:24:41,955 --> 01:24:44,094
שמחתי לראות את גברת טלמן...

1098
01:24:44,192 --> 01:24:47,002
ולמען האמת, שים כמה
אפשרות כפי שיכולתי...

1099
01:24:47,098 --> 01:24:49,977
לראות את זה פגישה
עם עצמך עלול להתרחש.

1100
01:24:50,071 --> 01:24:53,018
אני מודה שהייתי סקרן
לראות שוב את הבית והגנים...

1101
01:24:53,110 --> 01:24:57,490
לראות איזה מראה הם לובשים
אחרי השבוע הזה של מזג אוויר משתנה.

1102
01:24:57,585 --> 01:25:01,692
אבל אני מודה, גברתי,
שזה היה מתוך סקרנות לראות אותך...

1103
01:25:01,794 --> 01:25:05,901
זה היה מאחורי הסיבה לרצוני
להיות מוזמן לביתו של מר סימור.

1104
01:25:06,003 --> 01:25:11,248
הסקרנות לא נשמעת
סיבה מאוד מכובדת לבקר אישה...

1105
01:25:11,346 --> 01:25:13,826
אפילו אחד שהיה לך העונג ממנו.

1106
01:25:13,919 --> 01:25:17,628
והאם זה באמת אני הוא המרכז
האינטרס שלך ולא הבת שלי?

1107
01:25:17,726 --> 01:25:20,707
כן, גברתי.
- אה.

1108
01:25:20,799 --> 01:25:22,710
איך זה?

1109
01:25:22,803 --> 01:25:27,946
ההתחייבויות החוזיות הקודמות שלי, גברתי,
קשר אותנו יחד לטובתי.

1110
01:25:28,047 --> 01:25:33,224
ובמות בעלך, זה היה שוב
אני שהרווחתי ואתה שהפסיד.

1111
01:25:33,324 --> 01:25:35,497
אתה מאוד בטוח בכך, מר נוויל.

1112
01:25:35,594 --> 01:25:40,668
ואני חייב להודות שבהפסד,
ריגשת את סקרנותי עוד יותר.

1113
01:25:42,843 --> 01:25:46,757
איך אתה מדמיין את ההפסדים שלי,
מר נוויל?

1114
01:25:46,851 --> 01:25:50,924
השפלות, גברתי-
כל אחד עולה על השני.

1115
01:25:51,026 --> 01:25:56,374
האם לאבד בעל זו השפלה,
מר נוויל?

1116
01:26:25,361 --> 01:26:27,534
גברתי,
בביצוע הסידורים שלי כאן...

1117
01:26:27,632 --> 01:26:30,374
סיכמתי עם האפשרות
מתוך 13 אתרים...

1118
01:26:30,471 --> 01:26:34,351
אחד מהם היה צריך להידחות כדי לציית
עם רישומי I 2 כפי שהוזמנו.

1119
01:26:34,446 --> 01:26:39,327
האתר שנדחה היה,
כזכור, מדרום לבית...

1120
01:26:39,422 --> 01:26:42,426
וכלול
האנדרטה לסוס.

1121
01:26:42,528 --> 01:26:45,634
זה האתר
היכן נמצאה גופת בעלך.

1122
01:26:46,671 --> 01:26:50,915
זו הייתה האירוניה הזו, מר נוויל,
זה היה עליון במוחות חוקרים...

1123
01:26:51,012 --> 01:26:53,253
עם גילוי גופתו של מר הרברט.

1124
01:26:53,350 --> 01:26:57,298
האתר ה-13, גברתי,
נדחה ללא סיבה ברורה.

1125
01:26:57,391 --> 01:27:00,031
לא היה בו נוף של הבית.

1126
01:27:00,131 --> 01:27:02,509
ואז זה היה נכון
של עוד כמה מהרישומים.

1127
01:27:02,602 --> 01:27:06,311
אולי זה היה הכי פחות מאפיין
מנקודות המבט של הגן...

1128
01:27:06,409 --> 01:27:10,050
והיה הכי חזק
בזמנים הכי פחות מועילים של חימר.

1129
01:27:10,151 --> 01:27:14,065
ובגלל זה, גברתי,
ברשותך...

1130
01:27:14,159 --> 01:27:16,833
הייתי רוצה, אם יורשה לי...

1131
01:27:16,931 --> 01:27:20,037
לנסות להגשים
הציור הזה אחר הצהריים.

1132
01:27:20,137 --> 01:27:22,139
כלומר, אם אין לך התנגדות.

1133
01:27:23,778 --> 01:27:28,227
מר נוויל, הגישה שלך
מלא בנעימות מהססות.

1134
01:27:28,320 --> 01:27:31,164
גברתי, זה בגלל
אני עדיין לא מסוגל...

1135
01:27:31,259 --> 01:27:34,570
לשפוט באופן מלא את הרגשות הנוכחיים שלך
לגבי אירועי העבר.

1136
01:27:51,366 --> 01:27:55,872
מר נוויל, די לומר
שאובייקט חיי השתנה.

1137
01:27:55,976 --> 01:27:59,048
אני אלמנה,
ואילו הייתי אישה.

1138
01:27:59,148 --> 01:28:02,857
אפשר לפרש את זה
שהייתי אלמנה בזמן שהייתי אישה.

1139
01:28:02,956 --> 01:28:05,459
החלפתי רק עמדה שקרית
זה גרם לי לאומללות...

1140
01:28:05,561 --> 01:28:10,476
לתפקיד אמיתי שעזב אותי
בלי שום רגש.

1141
01:28:12,475 --> 01:28:16,617
מר נוויל, אני מציע לאכול.

1142
01:28:16,717 --> 01:28:21,029
ואני מציע
שתאכל איתי.

1143
01:28:21,126 --> 01:28:26,804
וכשנהיה מוכנים, אני אראה-
יחד עם הגנן שלי, מר פורינגר-

1144
01:28:26,904 --> 01:28:29,316
מה שאנחנו באנסטי
מסוגלים לטפח.

1145
01:28:29,409 --> 01:28:33,619
זה יהיה בדרך
החזרת המתנה שלך בעין.

1146
01:28:33,718 --> 01:28:37,256
ומי יודע?
יכול להיות שנוכל להחיות...

1147
01:28:37,358 --> 01:28:39,269
עוד פעם אחת...

1148
01:28:39,362 --> 01:28:42,502
איש קשר, מחוץ לחוזה...

1149
01:28:42,601 --> 01:28:46,674
לשביעות רצוננו ההדדית.

1150
01:28:48,413 --> 01:28:52,657
ואז אתה חייב לבצע את הציור ה-13 שלך.
האם כל זה מקובל עליך?

1151
01:28:52,756 --> 01:28:55,862
גברתי, זה כאילו תכננת את זה.

1152
01:28:55,962 --> 01:28:58,909
אני מופתע, מאושר.

1153
01:28:59,001 --> 01:29:00,981
גברתי, אני המומה.

1154
01:29:01,072 --> 01:29:06,579
מר נוויל, אני אקח את כל שלוש המדינות
לשביעות רצונך בחשבון.

1155
01:29:07,618 --> 01:29:12,089
יש לי, די לגיטימי,
חופש לנצל...

1156
01:29:13,130 --> 01:29:16,134
ויכול להיות שגם אני
לנצל את זה איתך...

1157
01:29:16,236 --> 01:29:18,216
בהתחשב בניסיון העבר שלנו.

1158
01:30:07,505 --> 01:30:10,247
רימון, מר נוויל-

1159
01:30:10,344 --> 01:30:14,087
מתנת האדס לפרספונה.

1160
01:30:14,185 --> 01:30:17,758
גברתי, המלגה שלי לא עמוקה.

1161
01:30:17,859 --> 01:30:21,932
יוצא דופן מצידך, מר נוויל, להתוודות
לבורות של נושא...

1162
01:30:22,034 --> 01:30:25,311
שלפני כן היית חרד
לגרום לנו להאמין...

1163
01:30:25,407 --> 01:30:28,547
היה תנאי מוקדם חיוני
לאוצר המילים של אמן.

1164
01:30:28,648 --> 01:30:32,653
אולי, גבירתי, אני מהסס
להכיר ברמיזה לא מכוונת.

1165
01:30:35,227 --> 01:30:37,901
באכילת פרי הרימון,
מר נוויל...

1166
01:30:40,170 --> 01:30:43,549
פלוטו שמר על פרספונה
בעולם התחתון.

1167
01:30:43,644 --> 01:30:46,250
אה, פרי סמלי, גברת הרברט.

1168
01:30:46,349 --> 01:30:48,260
והבאת לי שלושה.

1169
01:30:48,353 --> 01:30:50,993
זה היה הכל, גברתי,
שמר קלנסי יחסוך ממני.

1170
01:30:52,528 --> 01:30:56,977
אולי מר קלנסי
הוא ממציא רמיזות.

1171
01:30:57,071 --> 01:30:59,881
איך- איך זה, גברת הרברט?
האם אתה מכיר את האיש?

1172
01:31:01,045 --> 01:31:06,188
לאחר שהונו לאכול את הפירות
של הרימון, מר נוויל...

1173
01:31:06,289 --> 01:31:11,432
פרספונה נאלצה להוציא
תקופה של כל שנה מתחת לאדמה...

1174
01:31:11,532 --> 01:31:15,776
בזמן הזה,
כמו שאפילו מר פורינגר יגיד לך...

1175
01:31:15,875 --> 01:31:21,120
אמה של פרספונה- אלת השדות,
של גנים ושל פרדסים-

1176
01:31:21,219 --> 01:31:25,429
היה מבולבל, שבור לב.

1177
01:31:26,697 --> 01:31:31,476
היא זועפת, והיא מסרבת-
מסרב בתוקף-

1178
01:31:31,572 --> 01:31:33,745
לברך את העולם בפריון.

1179
01:31:33,844 --> 01:31:35,881
עכשיו...

1180
01:31:35,982 --> 01:31:40,522
מר פורינגר שלי ומר קלנסי שלך...

1181
01:31:40,624 --> 01:31:45,505
לנסות קשה להביס
השפעת הרימון...

1182
01:31:45,600 --> 01:31:50,606
על ידי בניית מקומות כאלה,
אתה לא חושב?

1183
01:31:51,780 --> 01:31:56,752
ואחרי שבנה אותם והצטייד בהם
וטיפל בהם בסבלנות...

1184
01:31:56,857 --> 01:31:58,837
מה הם מגדלים

1185
01:31:58,928 --> 01:32:02,068
למה, הרימון.

1186
01:32:03,570 --> 01:32:06,141
ושוב הופכים לנו מעגל.

1187
01:32:08,279 --> 01:32:11,692
בהחלט סיפור אזהרה
לגננות, גברתי.

1188
01:32:11,787 --> 01:32:16,702
ולאמהות עם בנות,
מר נוויל.

1189
01:32:16,797 --> 01:32:19,403
אבל מי יודע, גברתי?
רימונים שגדלו באנגליה...

1190
01:32:19,502 --> 01:32:22,483
אולי לא יהיה כזה אומלל
משמעות אלגורית.

1191
01:32:26,249 --> 01:32:28,695
צמחים מהחממה,
לפי מר פורינגר...

1192
01:32:28,788 --> 01:32:30,995
לעיתים רחוקות פוריות.

1193
01:32:31,092 --> 01:32:35,006
מספיק פורה, גברת טלמן,
לעורר רמיזות טובות...

1194
01:32:35,100 --> 01:32:37,011
אם לא צאצאיהם.

1195
01:32:37,104 --> 01:32:39,448
וכמובן, יש עוד.

1196
01:32:39,542 --> 01:32:41,749
עוד ממה, גברתי?

1197
01:32:41,847 --> 01:32:45,659
מר נוויל, אנחנו יודעים היטב את התענוג שלך
בהתנשאות החזותית.

1198
01:32:47,057 --> 01:32:50,527
מיץ הרימון...

1199
01:32:50,630 --> 01:32:54,134
עלול להילקח עבור...

1200
01:32:54,238 --> 01:32:56,411
דם...

1201
01:32:56,509 --> 01:32:59,547
ובפרט
הדם של הרך הנולד...

1202
01:33:01,052 --> 01:33:03,032
ושל רצח.

1203
01:33:04,358 --> 01:33:07,032
אז תודה
למלגה הבוטנית שלך...

1204
01:33:07,130 --> 01:33:10,475
אתה חייב למצוא את זה מתאים בצורה אכזרית
שהשתכנעתי להביא פירות כאלה.

1205
01:33:10,570 --> 01:33:15,178
הו, מר נוויל, אני חושד
שהיית חף מהתובנה...

1206
01:33:15,280 --> 01:33:18,261
כפי שהיית חף מפשע בהרבה דברים אחרים.

1207
01:33:18,353 --> 01:33:21,493
תמימה, גבירתי?

1208
01:33:21,592 --> 01:33:24,903
במיוחס, השתכנעתי
חשבת שאני אשם-

1209
01:33:25,000 --> 01:33:27,981
בהחלט של אופורטוניזם,
כנראה של רצח.

1210
01:33:29,575 --> 01:33:34,046
במה אני כן חושב שאתה אשם
אני בכלל לא דוחה אותך.

1211
01:33:35,620 --> 01:33:38,931
בצורך שלנו ליורש...

1212
01:33:39,028 --> 01:33:42,202
ייתכן מאוד
שירתו אותנו היטב.

1213
01:33:45,073 --> 01:33:47,053
גְבֶרֶת?

1214
01:33:48,647 --> 01:33:50,718
היה לנו חוזה, לא?

1215
01:33:54,960 --> 01:33:58,772
אתה לא חושב שהייתי חותם
כל כך בשביל ההנאה לבד?

1216
01:34:04,345 --> 01:34:08,987
גברתי, זה היה גאוני.

1217
01:34:10,557 --> 01:34:14,004
ממתי ניאוף הוא גאוני?

1218
01:34:14,098 --> 01:34:16,271
מר נוויל, אתה מגוחך.

1219
01:34:32,835 --> 01:34:35,714
ולמה כדאי לך
האם רצחו את מר הרברט?

1220
01:34:35,808 --> 01:34:40,052
- מאיזו סיבה?
- מר טלמן מאמין שהיתה לי סיבה מספקת.

1221
01:34:40,150 --> 01:34:42,892
כֵּן. מר טלמן נמצא בסאות'המפטון...

1222
01:34:42,989 --> 01:34:48,200
עדיין מנסה למצוא או להמציא
אחריות מסוימת עליך בעניין

1223
01:34:48,299 --> 01:34:52,441
הוא לא יסלח
חוסר שיקול הדעת שלך עם שרה...

1224
01:34:52,541 --> 01:34:57,422
אבל הוא לא יתכחש לאשתו
כי אז, אתה מבין, הוא יאבד את אנסטי.

1225
01:34:57,517 --> 01:35:00,430
אני בטוח שמר טלמן
לא בסאות'המפטון...

1226
01:35:00,523 --> 01:35:04,096
כי לא ראיתי אותו
בנסיעה בכרכרה כאן היום אחר הצהריים?

1227
01:35:04,198 --> 01:35:06,109
למה אני חושב שלא.

1228
01:35:06,202 --> 01:35:08,375
הוא בסאות'המפטון עם מר סימור

1229
01:35:08,473 --> 01:35:12,444
אני לא חושב
שמר סימור יכול להיות בסאות'המפטון...

1230
01:35:12,547 --> 01:35:16,017
כי הוא עצר את משרתי הבוקר
ברדסטוק לשאול אחריי.

1231
01:35:16,122 --> 01:35:18,659
ועל ההבנה
שהייתה לי תקווה לראות אותך...

1232
01:35:18,760 --> 01:35:21,764
היה, לדברי המשרת שלי,
יותר ממרוצה.

1233
01:35:21,867 --> 01:35:25,576
אני משוכנע
שנראה אותו היום אחר הצהריים.

1234
01:35:25,674 --> 01:35:29,315
אני מודה שאני מופתע, מר נוויל,
אם זה המקרה.

1235
01:35:29,414 --> 01:35:31,325
אני אשאל.

1236
01:35:35,961 --> 01:35:37,941
שרה.

1237
01:35:38,032 --> 01:35:41,275
תשאל את מר פורינגר
להביא למר נוויל כיסא.

1238
01:35:41,372 --> 01:35:45,821
הוא מתכוון לצייר לי ציור
בגינה ליד הסוס הזה.

1239
01:35:47,919 --> 01:35:49,990
וגם, שרה.

1240
01:35:50,089 --> 01:35:54,299
בקש ממר פורינגר להביא את מר נוויל
אננס, אחד קטן.

1241
01:35:54,398 --> 01:35:56,309
הם מתוקים יותר.

1242
01:35:56,402 --> 01:35:59,008
כדאי לך לנסות אננס,
האם לא, מר נוויל?

1243
01:35:59,107 --> 01:36:02,281
גברתי, אני אשמח.

1244
01:36:24,324 --> 01:36:26,668
ערב טוב, מר נוויל.

1245
01:36:28,800 --> 01:36:30,711
ערב טוב, אדוני.

1246
01:36:30,804 --> 01:36:34,616
ולמה, מר נוויל,
אנחנו מוצאים אותך כאן כל כך מאוחר?

1247
01:36:34,712 --> 01:36:38,455
אין ספק שהאור כעת גרוע מדי
לראות בצורה מספקת.

1248
01:36:38,552 --> 01:36:40,862
זה נכון. אני גמור.

1249
01:36:40,958 --> 01:36:43,336
טוֹב.

1250
01:36:43,429 --> 01:36:45,409
אולי יכולתי לראות את זה.

1251
01:36:45,500 --> 01:36:47,810
אם היה לנו אור,
זה אולי אפשרי.

1252
01:36:47,905 --> 01:36:50,442
אני בטוח שנוכל למצוא קצת אור.

1253
01:37:09,414 --> 01:37:12,486
אבל זה לא נגמר מר נוויל.

1254
01:37:12,587 --> 01:37:15,932
לא, מר טלמן, זה לא.

1255
01:37:16,028 --> 01:37:18,531
ייתכן שתצליח
הסתר את פניך בחושך...

1256
01:37:18,632 --> 01:37:22,603
אבל באנגליה, לפחות, לא קל לך,
בוודאי, אדוני, כדי להסתיר את המבטא שלך.

1257
01:37:22,708 --> 01:37:25,416
לא חשבתי להסתיר את הזהות שלי
להרבה זמן, מר נוויל...

1258
01:37:25,513 --> 01:37:28,153
שאפילו בעיני האנגלים
זה לא פשע מיוחד...

1259
01:37:28,252 --> 01:37:31,199
בהשוואה לזהות
אכפת לך להניח בכזו קלות.

1260
01:37:31,291 --> 01:37:33,293
ואיזו זהות
אולי זה, מר טלמן?

1261
01:37:33,396 --> 01:37:37,173
זהות של אדם בעל כישרון קטן,
איזה כבוד מפוקפק...

1262
01:37:37,270 --> 01:37:39,841
עוסק תקין בחוזים-

1263
01:37:39,942 --> 01:37:44,288
זהות של גבר עם עין
למרדף הפסול של קלון לזולת.

1264
01:37:44,384 --> 01:37:46,887
אתה מדבר, מר טלמן,
כמו אחד שלמד בחו"ל...

1265
01:37:46,990 --> 01:37:50,028
דרך דיבור ארכאית
שהפך לא אופנתי באנגליה...

1266
01:37:50,129 --> 01:37:52,109
כשסבא שלי
היה איש צעיר.

1267
01:37:52,200 --> 01:37:56,615
הנאום שלי אינו אמין בשום אופן
על השקפתך על אופנה, מר נוויל.

1268
01:37:56,709 --> 01:37:59,121
כולנו יודעים את זה בשטח
של מעשים ושל כישרון...

1269
01:37:59,214 --> 01:38:01,353
אתה בתחומך חדשן.

1270
01:38:01,452 --> 01:38:03,989
זו בטח איזושהי חנופה,
מר טלמן.

1271
01:38:04,090 --> 01:38:06,161
קבלו את החברים שלכם
גם באים להחמיא?

1272
01:38:06,261 --> 01:38:09,799
באנו רק
כצופים סקרנים, מר נוויל...

1273
01:38:09,902 --> 01:38:11,939
לתהות למה,
אחרי שקרה כל כך הרבה...

1274
01:38:12,040 --> 01:38:15,783
אתה חוזר כדי להמשיך לתקן
רכושו של מר הרברט על הנייר...

1275
01:38:15,881 --> 01:38:18,122
ובחר לצייר את האתר הספציפי הזה.

1276
01:38:18,219 --> 01:38:21,063
אולי אני נוטה
כדי לענות על השאלות האלה, מר סימור...

1277
01:38:21,158 --> 01:38:23,570
אם לא הרגשתי
שהתשובות האמיתיות שהייתי נותן...

1278
01:38:23,663 --> 01:38:25,904
בשום אופן לא
לעניין אותך.

1279
01:38:26,001 --> 01:38:29,414
זו האמונה שלנו, מר נוויל,
שבחזרה לכאן...

1280
01:38:29,508 --> 01:38:33,081
אתה מחפש קודציל
לחוזה המקורי שלך...

1281
01:38:33,182 --> 01:38:36,629
קודציל בעל אופי קבוע יותר
מאשר האחרון-

1282
01:38:36,723 --> 01:38:38,964
חוזה מתמשך עם אלמנה.

1283
01:38:39,060 --> 01:38:42,098
אתה מדבר, כמובן, מר טלמן,
כמו אדם חסר ירושה...

1284
01:38:42,200 --> 01:38:44,976
לא מתעניין בציור
או שרטוט-

1285
01:38:45,072 --> 01:38:49,646
לא מעוניין אפילו בסיכוי
מהאחוזה שאתה חומד מתפקיד זה.

1286
01:38:49,749 --> 01:38:52,389
אתר אידיאלי לאנדרטה אולי.

1287
01:38:52,487 --> 01:38:56,299
אתה חושב שמר הרברט היה עושה זאת
העריך את הסיכוי לעיזבונו?

1288
01:38:56,395 --> 01:39:00,810
אה. כבעל קרקע בעצמך, מר סימור,
אני משאיר לך לשפוט.

1289
01:39:00,904 --> 01:39:03,908
לאיש בעל רכוש,
זו נוף שעשוי להיות מעורר קנאה.

1290
01:39:04,010 --> 01:39:08,390
למרות שאני חושב שאתה טועה
לייחס לי את המחשבות המעוררות קנאה האלה.

1291
01:39:08,485 --> 01:39:11,625
אולי, הייתי מציע, הם צריכים להיות
מיוחס לידידי מר נויס...

1292
01:39:11,726 --> 01:39:13,706
מי זה אני חושב שעומד לידי.

1293
01:39:13,797 --> 01:39:16,175
אפוטרופוס של חוזים...

1294
01:39:16,268 --> 01:39:20,580
אדם שקיבל משמורת
של הסכמים פרטיים בשחור-לבן.

1295
01:39:20,677 --> 01:39:22,657
ואיך אתה מרגיש, מר נוויל...

1296
01:39:22,748 --> 01:39:27,094
שהרגיש מר הרברט
על החוזים בשחור-לבן האלה?

1297
01:39:27,190 --> 01:39:30,535
בתור הסוכן שלו, עורך הדין שלו, הנוטריון שלו...

1298
01:39:30,630 --> 01:39:35,170
חברו החד-פעמי, הקרוב- אם כי לא
קרוב מספיק - איש סודו של אשתו...

1299
01:39:35,272 --> 01:39:37,980
הייתי חושב שתהיה
האדם הטוב ביותר לענות על זה.

1300
01:39:38,078 --> 01:39:41,821
זה סקרן, רבותי,
שאתה מתעקש לשאול אותי שאלות...

1301
01:39:41,919 --> 01:39:45,298
שבו אתה ממוקם בצורה המתאימה ביותר
לענות.

1302
01:39:45,393 --> 01:39:47,634
זה כמובן עלה על דעתי
שאתה, מר נויס...

1303
01:39:47,731 --> 01:39:49,711
עשוי להיות
הקידם למר הרברט את המידע...

1304
01:39:49,802 --> 01:39:52,976
זה הוגדר בצורה כל כך שיקולית
בשחור-לבן.

1305
01:39:53,075 --> 01:39:55,749
אם הוא יכול היה להעריך
מה זה היה עניין אחר.

1306
01:39:55,847 --> 01:40:00,592
הוא היה עיוור לכל כך הרבה-
בהחלט עיוור לאומללות ניכרת.

1307
01:40:00,691 --> 01:40:02,671
ההבנה שלך
על אומללותה של גברת הרברט...

1308
01:40:02,761 --> 01:40:05,503
לא יכול בשום אופן אפשרי
להיחשב עמוק או רלוונטי.

1309
01:40:05,599 --> 01:40:09,445
הייתה לי גישה לתצפית ניכרת
מהמצב הנפשי שלה.

1310
01:40:09,541 --> 01:40:13,853
ולא תשכח, אדוני, שנעזרתי
מבחינה זו על ידי בתה- אשתך, אדוני-

1311
01:40:13,950 --> 01:40:17,693
והשתכנע- והיה
שוכנע בהתמדה על ידי שתי הנשים...

1312
01:40:17,791 --> 01:40:19,702
לקבל את העמלה
מלכתחילה.

1313
01:40:19,795 --> 01:40:21,706
והם שכנעו אותך, אדוני...

1314
01:40:21,799 --> 01:40:25,406
עם השקפה שתוכל ליישב
חילוקי דעות, אדוני, ולא לבזוז אותם,

1315
01:40:25,506 --> 01:40:29,545
אני בשום אופן לא אחראי
על מותו של מר הרברט.

1316
01:40:29,648 --> 01:40:31,628
הפרשה היא תעלומה עבורי...

1317
01:40:31,719 --> 01:40:35,496
למרות שיש לי חשדות חזקים,
מר טלמן, מר סימור, מר נויס...

1318
01:40:35,593 --> 01:40:39,370
ואם הם היו כאן, אכן
של גב' הרברט עצמה וגברת טלמן-

1319
01:40:39,467 --> 01:40:43,347
גברות ששניהם, אחרי הכל,
התקשרו ברצון בחוזים שלהם.

1320
01:40:43,442 --> 01:40:47,481
זו הסיבה, מר נוויל, יש לך בדיוק
התעלל בגברת הרברט עוד יותר?

1321
01:40:51,491 --> 01:40:54,199
אה.

1322
01:40:54,297 --> 01:40:57,608
כמה חבל.

1323
01:40:57,704 --> 01:40:59,911
זה היה חכם.

1324
01:41:00,009 --> 01:41:04,890
עכשיו יש לנו חוזה איתך, מר נוויל...

1325
01:41:04,985 --> 01:41:08,159
ובתנאים לבחירתנו.

1326
01:41:08,258 --> 01:41:11,637
החוזה לגבי
ההנאה הנוכחית שלנו, מר נוויל...

1327
01:41:11,732 --> 01:41:13,643
יש שלושה תנאים.

1328
01:41:13,736 --> 01:41:17,206
זה יוגש הכי טוב, אדוני,
כאשר הסרת את התכשיטים שלך.

1329
01:41:17,310 --> 01:41:19,290
תוריד את הכובע, אדוני.

1330
01:41:19,380 --> 01:41:21,986
הכובע שלי, רבותיי...

1331
01:41:22,086 --> 01:41:24,566
אין לו התחייבויות חוזיות
עם כל אחד.

1332
01:41:31,438 --> 01:41:33,679
התנאי הראשון של החוזה, מר נוויל-

1333
01:41:33,776 --> 01:41:36,814
ואין צורך לרשום את זה
כי לעולם לא תראה את זה-

1334
01:41:36,916 --> 01:41:39,658
זה לבטל את העיניים שלך.

1335
01:41:43,328 --> 01:41:47,435
מאז שיש לנו עכשיו
שלל ממך את הגישה שלך למחייתך...

1336
01:41:47,536 --> 01:41:51,109
החולצה על הגב
לא יהיה ערך עבורך.

1337
01:41:51,211 --> 01:41:53,817
זה בהחלט עשוי להלביש דחליל
להפחיד את העורבים.

1338
01:41:53,917 --> 01:41:56,454
או להתפזר באחוזה...

1339
01:41:56,554 --> 01:42:00,297
כראיה מעורפלת
של אלגוריה לא ברורה.

1340
01:42:00,396 --> 01:42:04,344
והתנאי השלישי בחוזה שלך,
במקביל לשניים האחרים-

1341
01:42:04,437 --> 01:42:07,247
- ומחייב משפטית...
- ומבוצע ביעילות...

1342
01:42:07,343 --> 01:42:09,914
- כי מהו אדם ללא רכוש-
- וראיית הנולד-